שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ו סימן ט׳

והנה במ"ש התוס' בביצה שם בתירוץ השני דא"י לשחוט במעי אמו כיון דא"י לראות והו"ל כשוחט בלילה והקשו האחרונים דהא כיון דבדיעבד שרי הו"ל כמו טבל דאם תקנו מתוקן. והנה בשנת תרי"ד הגידו לי קושיא זו בעברי דרך קראקא בשובי מקארלסבאד ובארתי בקונטרס ק"ב הישר שכתבתי אז דברים חריפים. אמנם בשנת תרט"ו בר"ח חשוון אור ליום ב' נח ב' לחודש אמרתי בלמדי יו"ד סי' י"ג והנה שם מבואר דיש לחוש שמא יחליד או שמא יגרים או שמא יעשה דרסה או שמא יתרחב החתך ולא נשחט הרוב כמ"ש ועט"ז שם ולפ"ז שוב לא מקרי ראוי ושאני טבל דאם עבר ותקנו מתוקן בודאי אבל כאן אף אם יעבור וישחוט ניהו דיכול לראות אם לא הי' דרסה וחלדה והגרמה אבל כיון שיוכל להיות דרסה וחלדה והגרמה שוב אינו ראוי ואסור. ובזה יש לישב קושית התוס' בשבת מ"ג דהקשו מ"ש באין רואין מומין דאף דאם עבר ובקרו אינו מבוקר ולפמ"ש א"ש דשם יוכל להיות דאי ימצא בו מום והוה מוקצה אבל בטבל כל דיעבור ויתרום יהי' תרום ודו"ק היטב: