שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ו סימן ח׳

והנה בענין מוקצה מחמת יום שעבר דלא אמרינן נלפע"ד כעת דבר חדש דהנה כבר נודע מ"ש הטו"ז ביו"ד סי' שצ"ו באם מסופק מתי מת ל"ש חזקת חי דבאמת האדם מעותד למיתה רק שכ"ז שחי יש לו מכל מקום חזקת חי אבל כל שכבר מת ואנן מסופקים מתי מת ל"ש חזקת חי לומר שעד עכשיו הי' חי דחזקת חי אינה חזקה גמורה כיון דמעותד למות ולפ"ז נלפע"ד דענין בה"ש דאנו מסופקין אם הוא יום או לילה הנה באמת י"ל חזקת היום שעבר שעדיין לא עבר רק דהוא מעותד לעבור וזמן ממילא קאתי ולפ"ז ענין מוקצה דאמרינן מיגו דאתקצאי לבה"ש בשלמא אם אנו מסופקים שמא בה"ש הי' כבר היום העתיד לבא שפיר שייך לומר מיגו דאתקצאי אבל לומר שהוקצה מחמת יום שעבר כיון דבאמת בודאי יעבור הזמן אם כן בשלמא בה"ש עצמו שפיר יש להסתפק שמא עדיין יום ויש לו חזקת היום כמו חזקת חי כ"ז שלא נודע שמת אבל כל שעבר זמן בה"ש ואתה אומר מיגו דאתקצאי בה"ש אתקצאי לכולי יומא והיינו שאתקצי בה"ש שמא הי' יום בזה כיון שכעת ודאי עבר יום אתמול גם על מה שאנו מסתפקים שמא הי' אז עדן יום בזה ל"ש הסתפק וכמו באם מת כעת דל"ש חזקת חי כנלפע"ד. ולפ"ז נלפע"ד במה שנסתפק המג"א סי' שמ"ב אם בה"ש דאפוקי יומא חמור וכוונתו משום חזקת היום ולפמ"ש נהפוך הוא דבשלמא כשהוא מסופק בבה"ש דעיולי יומא ומסופק שמא כבר התחיל הלילה של יום הבא שפיר שייך להסתפק אבל להיפך לומר שמא עכשיו עדיין יום בזה החזקה לא אלים כ"כ כיון שמעותד לעבור ואף דמכל מקום אמרינן חזקת חי אבל על כל פנים לא אלים טפי מבה"ש דעיולי יומא ודו"ק היטב. ובזה יש לישב מה שהתחלתי הלא מראש דשם כשאנו מסופקים שמא עדן יום ולא נשלם הח' ימים והוא נפל שפיר שייך מיגו דאתקצאי דא"ל דמעותד לעבור דניהו דהזמן יעבור אבל מי יגיד לנו אם יצא מחזקת נפל או לאו נמצא דשפיר אתקצאי בה"ש מחמת יום שעבר ודוק היטב כי הוא חריף ועמוק. ובזה מבואר דברי התוס' ביבמות דף ס"ח במ"ש דחזקת קטנות ל"ח חזקה משום דהרי גדול לפנינו ותמה בשו"ת מהרי"ט סי' י"א וסי' מ"א דכל חזקה דהשתא נגד חזקה קמייתא לאו כלום הוא ולית בתרתי ריעותא. וכתב המהרי"ט כיון דחזקת קטנות לא חשוב חזקה דעומדת לגדל מש"ה כל שגדלה לפנינו ל"ש חזקה קמייתא ע"ש ולא נודע הסברא ובתשובה הארכתי בזה ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דבאמת כ"ז שהיא בספק קטנה חשוב חזקה קמייתא כמו שחשוב בחזקת חיים חזקה אף שמעותד למות אבל כל שהוא גדול לפנינו ואנו מסופקים אם גם בעת היא הי' גדול שוב יש לומר דחזקת קטנות לא מקרי חזקה וכמ"ש הט"ז. ובזה ניחא לענין סמני בוגרת דאמר בקידושין דאלימא בתוך שיתא השתא היא דבגרה אף דחזקת קטנות ל"ח חזקה משום דשם דתלוי בסימנים והקטנה אף שמביאה סימנים אמרינן דשומא נינהו ואם כן ל"ש לומר דחזקת קטנות ל"ח חזקה דעומדת לגדל דז"א דעל כל פנים סימנים אינה עומדת שתהי' שם דהא אמרינן דשומא נינהו ודוקא זמן שייך לומר ממילא קאתי אבל לא דבר שצריך מעשה כצמיחת השער וכדומה ודו"ק היטב. ועיין שב שמעתא שמעתא ג' מפרק ט' עד פרק י"ד שהאריך לחלוק על המהרי"ט ודעתו דחזקת קטנות חשוב חזקה ולפמ"ש סברת המהרי"ט נכונה דלהחזיק למפרע בחזקת קטנות זה ודאי אין סברא דדוקא בעוד שיש ספק לפנינו שמא היא קטנה עדיין הוה כמו חזקת חי אבל כל שכעת היא גדולה שוב ל"ש חזקת קטנות וכמ"ש ובזה יש לי לומר בסברת הרא"ש דכל שהביאה לפנינו שערות ולא נבדקה אז דאמרינן דודאי הביאה מקודם שהוא גם כן מצד הסברא הלז דבאמת כל שהיא בת י"ג שייך חזקה דרבא דודאי דרכה להביא שערות ניהו דלא סמכינן על חזקה זו בעת שיש לנו ספק אוקמינן על חזקתה שלא הביאה עדן שערות אבל כל שהביאה לפנינו שערות ולא נבדקה מקודם אמרינן חזקה דרבא ועשו"ת נו"ב מהדו"ק חלק חו"מ סי' ז' מ"ש בזה וכבר הארכתי אני ג"כ תלי תלין בזה ולפמ"ש כעת יש להאריך גם כן אבל מה אעשה כי בעו"הר סבבוני כעת עמל ותלאה היום ער"ח סיון שנת תרי"ג ד' ברחמיו וחסדיו יחזירנו לעבודתו ולתורתו ויוציאנו מרשת זו טמנו לנו אמן.