שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ז סימן ב׳

אשר הבאת חידושים בסוגיא דתתאה גבר ובקשת להודיעך איזה גרגרים הנה גם לזה אשא פניך כי מצאת חן בעיני הנה זה יצא ראשונה. הב"י בסי' ק"ה הביא דברי הגה"מ בפט"ו דגבי תתאה גבר סגי בנטילת מקום אם אין בו שומן ואחר כך כתב דאף בלא שומן יש להחמיר ולאסור כלו והא דסגי בנטילת מקום בנטף מרוטבו על החרס משום דאין הרוטב נופל על כלו אלא טפה בעלמא הוא דנפל אבל גבי תתאה גבר חתיכת האיסור נוגעת בכולה ולכך אוסרת דמפעפעת בכולה והוא מהסמ"ק ע"ש והנה הקשית דלפ"ז מ"פ הש"ס מסכו בשמן של תרומה וכו' לשמואל דאמר תתאה גבר כיון דחם הוא מבלע בלע אמאי סגי לי' בקליפה נתסר לגמרי ומאי קושיא דלמא שאני כל תתאה גבר דנוגעת בכלו לכך לא סגי בקליפה מה שאין כן כאן דניהו דתתאה גבר הא הסיכה היא רק טפה בעלמא ומה מועיל מה דתתאה גבר הא לא יוכל לאסור רק כדי קליפה ואף דסכו ע"פ כל הפסח אבל אינו רק משהו בעלמא ואולי דזהו בכלל מה דמשני שאני סיכה דמשהו בעלמא עבדי לי' והיינו כמו טפה אחת דאין לו מה להבליע בכלו ובזה הי' מקום לישב דברי הב"ח בסי' צ"ד ממה שהקשה הט"ז עליו שם ס"ק י"ג ודו"ק. והנה בהא דאמרו במשנה נטף מרוטבו על הסלת יקמוץ מקומו קשיא לי טובא בהא דאמרו בפסחים דף מ' איתבי' ר"פ לרבא הקמחין והסלתות של נכרים ושל כפרים טהורים של כרכין טמאים מ"ט לאו משום דלא לתתי וקא קרי לי' סולת ומשני תרגומא אקמחא ואמאי לא פריך מהמשנה דכיון דקתני דנטף מרוטבו על הסולת אם כן ע"כ בלא לתיתה דאי לא הא הוה חמץ וא"כ בלא"ה נאסר הק"פ דיש לו חמץ בביתו ונפסל הק"פ שנשחט על חמץ וגם אף אם נימא דמיירי בסולת שאינו של ישראל מכל מקום נאסר בשביל שקבל טעם חמץ דהא כיון דמרתח לי' הרי נאסר וחמץ במשהו ואחר כך דקא מקשה הש"ס מהא דאמר ר"ז בחיטין של מנחות דאין לותתין וקא קרי לי' סולת ולמה לא מקשה מהמשנה והיא קושיא גדולה לפע"ד ולכאורה רציתי לומר דחמץ אינו במשהו רק בפסח וכאן דקבל הטעם קודם הפסח אינו במשהו כמבואר סי' תמ"ז דבע"פ אינו במשהו. אך העיקר נ"ל דכיון דהא דאסור במשהו הוא דוקא במה שבשאר תערובות בששים אבל מה שבשאר איסור אינו רק בקליפה גם בחמץ אינו אסור רק בכדי קליפה כמ"ש התוס' וכן קיי"ל בטוש"ע סי' תמ"ז ס"א ולפ"ז שם דיקמוץ את מקומו דאינו אוסר בכלו רק בכדי קליפה ונטילה ואם כן גם מחמת חמץ אינו אסור ול"ק. ובזה יש לישב הא דפריך הש"ס לשמואל כיון דתתאה גבר סולת כיון דצוננת היא אקורי קא מיקר לי' למה לי יקמוץ את מקומו וגרסת הספרים ביטול מקומו סגי ורש"י מחקו דכיון דאוקורי קא מוקר לי' א"כ למה לי כלל נטילה והתוס' נדחקו בזה ולפמ"ש א"ש דעכ"פ צריך נטילה בשביל דבלע חמץ כדי קליפה אבל עיקר הקושיא למה לי קמיצה דמשמע בשביל שהוא קדשים פסולים דצריך קמיצה כמ"ש רש"י במשנה וע"ז קשיא לי' דלמה לי קמיצה וז"ב. אך כ"ז לפלפולא אבל מפשטת הש"ס משמע דהסלת היא של בני חבורה ועיין תוס' שם דפירשו שהסלת של חבורה אחרת ע"ש וא"כ קשה הא הסלת חמץ ועבש"ע סי' תנ"ג בחק יעקב שם דהאריך דהסלת היא חמץ גמור דודאי לותתין אותו ע"ש וא"כ קשה למה לא פריך מהמשנה הלז וע"כ מיירי מסלת בלי לתיתה וצע"ג ועיין במהרש"א שם בדף מ' ובפ"י שם וצע"ג דאף דיש לישב בכמה אנפי מ"מ הדבר תמי' דלא הרגישו בזה ממשנה ערוכה. עוד קשה לי בסוגיא שם דאמר דלרב ניחא דמש"ה יטול מקומו וקשה לי דלרב מי ניחא הא כיון דנאסר הרוטב כדי קליפה והרי ברוטב ל"ש קליפה שנבלע בכלו דהא לרב ס"ל דמב"מ במשהו וא"כ אוסר כל הרוטב ואף דאין קליפה אוסרת חברתה היינו דוקא לדידן דמב"מ בטל אבל לרב הרי נאסר כל הרוטב ושוב תאסר הרוטב להפסח דמב"מ במשהו והשמנונית של הפסח עם הפסח הוה מב"מ. ותמהני על הצל"ח דהאריך שם בזה להקשות על שמואל ולא הרגיש דעל רב ג"כ קשה כזאת וצ"ע כעת שלא העמקתי בעיון הסוגיא ומה שעלה בלבי לפום רהיטא כתבתי.