שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ו סימן ז׳

והנה בשנת תרי"ב בשבת קודש י"א טבת שאל אותי החריף מוה' מרדכי מיזיש נ"י בהא דפריך הש"ס ביצה ד' על רב אסי דס"ל נולדה בזה אסורה בזה והא ר' אסי מבדיל מיומא טבא לחברי' והקשה דנימא דר"א ס"ל דשייך מיגו דאתקצאי אף במוקצה מחמת יום שעבר ואף בשני יום טוב של גליות ולכך אסורה בשני אף דמבדיל מיומא טבא לחברי'. והנה השבתי דבאמת לא מסתבר לי' לש"ס לומר דר' אסי יסבור דאמרינן מוקצה מחמת יום שעבר דזה לא מסתבר לומר כלל כדמוכח בכמה מקומות כמ"ש התוס' כמה ראיות. שוב עיינתי ומצאתי ראי' דר' אסי לא ס"ל מיגו דאתקצאי מחמת יום שעבר דהרי הפריש שבעה אתרוגין לשבעה ימים אמר רב כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר ורב אסי ס"ל דאוכלה למחר ועל כל פנים לא אמרינן מיגו דאיתקצי אף במוקצה מחמת מצוה ואם כן מכ"ש בזה ושפיר מקשה הש"ס על רב אסי. אברא דבראשית ההשקפה תמהתי דאם כן מה כתבו התוס' בביצה דף ד' ע"א ד"ה נימא על רב דלמא סבירא לי' משום דאתקצאי וכתבו דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן וע"ז הקשו מסוכה וכתבו דמוקצה מחמת מצוה שאני כדמפרש התם טעמא דלמא אי מתרמי' לי' סעודה ע"ש וכו' ולכאורה משמע דתוס' סבירא לי' דמוקצה מחמת מצוה חמור וקשה הא רב סבירא לי' באתרוג דאוכלה לאלתר ואם כן אף במוקצה מחמת מצוה לא סבירא לי' דאתקצאי ולכאורה רציתי לומר דדוקא גבי סוכה לא סבירא לי' הכי דהא מכל מקום חזי בה"ש לאכול בגוה מה שאין כן באתרוג וכדמחלק בסוכה דף מ"ו שם מיהו ז"א דניהו דמוקצה מחמת יום שעבר ל"ש דלא חזי לבה"ש אבל מכל מקום כל היום מהראוי לומר דאתקצאי שאם לא נטל בשחרית יטול כל היום ודוקא בה"ש פטור דהו"ל ספיקא דרבנן וכמ"ש הר"ן בסוכה דף מ"ו שם אבל לכל היום מהראוי לומר מוקצה וצ"ל כמ"ש הר"ן בביצה דף ד' בשם הרא"ה דשאני הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים דלא רצה להקצות רק על אותו יום ולרב סבירא לי' דלא רצה להקצות רק למצותה וכל שעשה המצוה לא אתקצאי אך לפ"ז שוב ליכא ראי' מרב אסי די"ל דבאמת סבירא לי' מוקצה מחמת יום שעבר אבל היינו באתקצאי סתם אבל כאן שהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים גרע דהרי לא רצה להקצות רק לאותו יום בלבד. שוב ראיתי בתוס' סוכה דף יו"ד ע"ב ד"ה עד שכתבו גם כן דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן וכתבו דסוכה שאני דמכל מקום אי אתרמי סעודה חייב לאכול בה וכתבו דגם באתרוג אוכלה למחר משום דל"ש מוקצה מחמת יום שעבר והיינו דלא סבירא לי' מוקצה מחמת יום שעבר אף במוקצה מחמת מצוה רק בסוכה דסוף סוף חייב למיכל בה. אברא לפמ"ש הר"ן בשם הרא"ה אין ראי' מאתרוג דהא הפריש כל שבעה וע"כ דהתוס' לא ס"ל כן ואם כן שפיר כתבו ראי' מאתרוג ולפ"ז מיושב גם הקושיא מרב אסי דלשטת התוס' רב אסי לא סבירא לי' מוקצה מחמת מצוה. שוב ראיתי שהתוס' בעצמם הרגישו בזה שם במ"ש לדחות פירש"י דפירש אתרוג אף בשמיני אסור משום מוקצה מחמת יום שעבר וע"ז הביאו מרב אסי דלא אסור נולדה בזה רק משום דמספקא לי' אבל לא משום מוקצה מחמת יום שעבר וע"ז דחו דמר' אסי אין ראי' דר' אסי סבירא לי' דהפריש שבעה אתרוגים אוכלה למחר וע"כ דלא סבירא לי' איתקצאי מחמת יום שעבר וכמ"ש ות"ל שהרגשתי מעצמי בסברת התוס' ורב ס"ל דלמצותה בלבד אתקצאי ועל כל פנים מוכח דהתוס' לא ס"ל כסברת הר"ן בשם הרא"ה הנ"ל. אברא דלפ"ז לשטת הרא"ה יקשה דשוב אין ראי' די"ל דר"א ס"ל מוקצה מחמת יום שעבר בסתם מוקצה ושאני הכא דהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים ובודאי רצה להקצות על מחר אך נראה דהדבר נכון דהנה התוס' ביצה דף ל' כתבו על הא דקאמר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר לאו דוקא לאלתר דהא אתרוג של יום ראשון אסור כל היום עד למחר ולא פליג רב ור"א אלא בשאר ימים ובאמת דבריהם תמוהים דלרב דלא הוקצה רק למצותה למה יאסר דלא נאסר רק בעת מצוה וכבר נתקשה בזה בשלום ירושלים פ"ד דסוכה גבי אתרוג שנפסל ע"ש מ"ש בזה ובתשובה אחת הארכתי בזה ולא ידעתי מקומו ולפ"ז כיון דר"א ורב מיירי אף ביום ראשון אם איתא דס"ל לרב אסי הוקצה מחמת יום שעבר ואם כן ניהו דלא הפריש רק ליום אחד יקשה מיום הראשון דעל כל פנים הקצהו בה"ש דבזה הוה ספק דאורייתא והו"ל כסוכה דכיון דאם מתרמי לי' סעודה אכל הו"ל הוקצה למצותו וכמ"ש התוס' בסוכה אם כן ה"ה בזה וניהו דלא הפריש רק ליום אחד אבל על כל פנים הפריש גם על בה"ש דאם לא נטל כל היום נוטלה בה"ש ושוב שייך מוקצה מחמת יום שעבר דהיינו בה"ש ודמי לסוכה וע"כ דרב אסי לא סבירא לי' כן וס"ל דלא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר מיהו ז"א דאכתי קשה מ"ש בסוכה דאסורה אף בשמיני ואם כן מ"ט דר' אסי דלא אוסר באתרוג וע"כ דרב ורב אסי לא מיירי מיו"ט ראשון והא דאסור לרב ביום ראשון אף דלא הקצה רק למצותה ס"ל כמ"ש בשלום ירושלים דביום טוב שייך לומר מיגו דהוקצה למצותה הוקצה לאיסורא כעין דאמרו בשבת מ"ו מה שאין כן בחוה"מ דל"ש זאת וכן נראה מהשטה מקובצת ביצה שם ואם כן שוב קשה מנ"ל דר' אסי לא ס"ל מיגו דאתקצאי לשטת הרא"ה מיהו י"ל דהרא"ה סבירא לי' דבשני יום טוב של גליות ודאי לא אמרינן מוקצה מחמת יום טוב שעבר ועיין בשעה"מ פ"א מיום טוב שהאריך בזה ועיין צל"ח ביצה דף ד' ועיין מ"א סי' תרס"ה סק"ג ובט"ז ולפמ"ש יש לפלפל בדבר זה אבל כבר הארכתי בזה במ"א ואכ"מ.