שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ו סימן ו׳

שוב ראיתי שגם בכו"פ סי' ט"ו ס"ק ב' כתב כסברת התב"ש הנ"ל דכ"ז שלא ילדה ל"ש הרוב וכ"כ שזה תמוה והנה במ"ש בשם הדג"מ דרשב"ג ס"ל דבשהה שלשים יום הוה בירור אף דליכא רוב וגם בבן שמנה בבירור מתיר וגם רבנן היו מתירין לולא דיש רוב להיפך ונעשה ספק הנה לכאורה דברי הט"ז בס"ק ד' מסייע לזה שכתב דהוה ס"ס שמא כלו חדשיו או לא ואת"ל לא כלו חדשיו שמא הוה בן שמנה ותמה הנקודות הכסף דאיך שייך ס"ס דאם לא כלו חדשיו ומה מועיל שהה וגם כל ששהה שוב מוציא מידי ספק נפל והנה לפמ"ש אתי שפיר דבאמת לרשב"ג משכחת לה דלא כלו חדשיו והוא בן שמנה ואפ"ה כל ששהה שלשים או שמנה בבהמה אינו נפל ולרבנן עכ"פ הוה ספק ואם ס"ל לנקה"כ דאינו מועיל שהי' רק בצירוף הרוב דאינו נפל א"ש קושיתו על הט"ז אבל הט"ז ס"ל כמ"ש הדג"מ וא"ש. ומ"ש הט"ז דהוה דשיל"מ תמה בנקה"כ דאין המתיר עתיד לבא בודאי ול"מ דשיל"מ. לק"מ לפע"ד דבאמת למה נחוש לה דלמא יהי' נפל ולא יותר הא הס"ס מורה דאינו נפל ואין לומר דימות בלא"ה ולא יותר זה לא שכיח דמיתה לא שכיח גם בבע"ח בזמן מועט כ"כ ושפיר מקרי דשיל"מ וראיתי בכרתי שכתב להגיה בדברי הט"ז להיפך ספק שהה או לא שהה ואת"ל לא שהה שמא כלו חדשיו ואיני מבין דבריו דממנ"פ לפי הבנת הנקה"כ בדבריו דשהי' ל"מ כל שלא כלו חדשיו א"כ גם כשאתה אומר ספק שהה היינו ע"כ שכלו חדשיו וא"כ במה תסתפק אח"כ ועדיין קשה דגם הו"ל ס"ס שאינו מתהפך וע"כ צריך אתה לדון אם הוא נפל או לא דהרי גם בשהי' אינו מועיל רק כשכלו חדשיו וא"כ הספק הלז יצא ראשונה וע"כ מחוורתא כמ"ש בכוונתו ודוק. ועיין מלמ"ל מאיסורי מזבח שרצה ג"כ לצדד דרשב"ג מתיר אף בלא כלו חדשיו בבירור אבל בכ"ז רבנן פליגי עם רשב"ג בתרוויהו בתוס' וכמ"ש המל"ל שם וע"כ דברי דג"מ תמוהים. ועיין במדרש רבה פ' במדבר דרשב"ג סמך על מ"ש בתורה פקוד כל זכר מבן חודש ומעלה ומשם מבואר דרשב"ג בתרוויהו פליג דהרי בכל הנולדים צוה הקב"ה למנות מבן חודש ע"ש ודו"ק. גם במה שהארכתי למעלה אם בעי מעל"ע ואם נשלם המעל"ע באמצע היום מה דינו כעת מצאתי בשו"ת נו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ג' פלפול בזה ואין הזמן מסכים לעיין בו ועיין סי' ו' שם.