שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ד סימן ה׳

ודרך אגב אזכיר מה שהקשה אותי הרב החריף מוה' מאיר ברא"ם נ"י א' דחהמ"ס שנת תרח"י בפסחים בתוס' דף ע"ז ד"ה שכן גבי לחם הפנים שבמהרש"א שם נתקשה מה איסור יש ודחיות שבת בהערכת לחם הפנים וע"ז הראה הוא דברי הש"ס מנחות דף ע"ו דאמרו שם שלא בשבת ושלא בטומאה ופירש"י אבל לחם הפנים דוחה שבת וטומאה הרי דיש דחיות שבת וטומאה. אמנם ע"ז גופא תמי' דמה איסור יש בהערכת לחם הפנים שהרי אפייתן לא דוחה שבת וע"ז הראה מנחות דף נ"ט אמרו שם שמנחת נסכים הוה לי' לרבוי' שכן אידחיא בשבתא פירש"י לחם הפנים שהוגבתן בשבת וגם זה תמי' מה דחיות שבת יש בזה ובאמת שהן תמיהות גדולות. אמנם נראה עפ"י מה שכתב רש"י בביצה דף כ"ז דכיון שאמרה תורה באש תשרף אחשבי' למלאכה אפילו טלטול בעלמא מקרי מלאכה ולפ"ז גם כאן כיון דהתורה אמרה ביום השבת יערכנו אם כן אחשבי' התורה להערכה ואמרה שיהי' ביום השבת אם כן נקרא מלאכה ושפיר מקרי דוחה שבת ולכך איצטריך קרא שידחה שבת אף שאין בזה מלאכה בעצמותו. ובזה מבואר מה דבמנחות דף נ"ט שם אמרו לענין שתי הלחם דדוחה שבת ופירש"י לענין הקרבת כבשים ולא פירש כמו בלחם הפנים מה שנסדר בשבת ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דשם לא גילתה התורה קרא בזה שוב מה איסור יש בהנחתו ולכך פירש לענין הקרבת כבשים ודו"ק.