שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ד סימן ד׳

ודרך אגב אזכיר מה שנשאלתי בשנת תרט"ז יו"ד אלול מהרב המאה"ג אבד"ק ראזינטוב מוה' אליעזר ליפמאן נ"י במ"ש התוס' ביבמות דף ה' ד"ה כולה דמה שכלאים שרי בבגדי כהונה לא מקרי הותרה דעשה דחי לל"ת ואין זה הותר מכללו וע"ז הקשה דהא בנזיר דף מ"ד מבואר דטומאה ותגלחת הותרו מכללן במצורע ובמת מצוה והרי בנזיר דוחה מצורע משום שעשה ול"ת שישנו בשאלה כדאמרו ביבמות שם דף ה' בהדיא וגם טומאה במת מצוה אמרו בברכות דף כ' לגרסת התוס' שישנו בשאלה ואפילו הכי קרי לי' הותרה ובמחכ"ת אף שהלשונות שוות אבל אין הכוונה שוו' דבמשנה עיקר הכוונה שזה מצינו לו היתר ובגפן לא הותר ואין נ"מ בין הותר או דחי' דסוף סוף בגפן אף דחי' אינו אבל בתוס' שם הקשו דנימא דב"כ הותרו ולא דחי' רק שהותר לגמרי וע"ז כתבו דגם ב"כ לא הותר לגמרי רק דחי' בלבד וז"ב ופשוט.