שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ד סימן ג׳

והנה פה לבוב יש בהכ"נ הנקרא עשירי ונתקן מימים קדמונים לומר שם בכל עשירי סליחות אשר יסדו הרועים בימים ההם וזה חמשים שנים ויותר אשר נתיסד הבית הזה והנה גם אני נפתולי אלקים נפתלתי להיות בתוך החבורה הזאת ובשנת תרי"ב הי' השנה ראשונה שהייתי בחבורה הנ"ל ויש לה תקנה שצריכין להתפלל עמהם כל השנה הראשונה והנה התפללתי שם ואקלע שבתענית אסתר שחל ביום ה' תצוה ופורים ע"ש וע"פ בשבת והנה אירע כי בתענית אסתר אקלע יום העשירי ושאלתי אותם האיך נוהגים עם הסליחות איזה סליחות אומרים והשיבו שהם אומרים מאסתר תענית ונתתי אל לבי דהן אמת דאסתר תענית מקרי תדיר נגד הסליחות של העשירי שאינם נהוגים רק בחברה עשירי אבל מ"מ בחברה הנ"ל שכל השנה אומרים סליחות בעשירי א"כ אולי מקרי זה תדיר יותר מסליחות של תענית אסתר ובראשית ההשקפה לא מצאתי גלוי רק מדין מילה ומגילה שמילה מקרי תדיר שתדיר ומצוי בכל השנה ומ"מ מגילה קודם לשטת התה"ד משום שמגילה זמנה קבוע וה"ה זה ניהו דעשירי תדיר אבל אסתר תענית זמנה קבוע וזה העשירי אינו קבוע שיבא ביום תענית אסתר וע"כ יש לסליחות של תענית אסתר משפט הקדימה כנלפע"ד מבלי עיון בספר. והנה בפסחים דף ק"ה ע"ב אמרו דחביבה מצוה בשעתא ומקדמינן קידוש היום אף דכבוד יום עדיפא ועיין במנחות דף מ"ט גבי תמידין ומוספין ובזקני הח"ץ ז"ל סי' מ"ה וסי' ק"ו ובמגן גבורים סי' כ"ה סק"ג באורך בענין הזה ותמוה לי טובא דבש"ס הלז מבואר דאף דאותו המצוה בעצמו יעשה אח"כ ביתר שאת כמו קידוש דכבוד היום עדיף דיקיים תרתי אפ"ה חביבה מצוה בשעת' וצע"ג. ומדי דברי בענין תדיר אמרתי לבאר מה שראיתי בשו"ת גוא"י סי' ע"ז שהקשה על מ"ש התוס' בברכות דף כ"ח ד"ה הלכה שכתבו דהא דאמר ר"י מתפלל מנחה קודם בשרוצה להתפלל בעת מנחה כגון שצריך ללכת לסעודה גדולה וצריך להתפלל מנחה בזה צריך להקדים מנחה למוסף אבל אם יהי' לו שהות להתפלל מנחה אחר מוסף ולא יעבור עוד זמן מנחה יתפלל מוסף תחלה וע"ז הקשה מהא דאמרו בזבחים דף י"ב ומי איכא מידי דאילו שחט לי' בצפרא אמרת זמני' הוא וכי שחט בין הערבים אמרת זמני' הוא ומשני אין דאר"י הלכה מתפלל מנחה תחלה וכו' ואם איתא מאי ראי' משם הא ביש לו שהות מקדים מוסף וה"ה שם למה יקדים התמיד הא יש שהות להקריב התמיד אחר הפסח ומה בכך דתמיד תדיר ולכאורה קושיא גדולה היא אך נראה דע"כ לא כתבו התוס' רק היכא דהתדיר לא הקפידה תורה והגבילה זמנה רק שמצד מעלת תדיר אתה רוצה להקדימה בזה כל שיש לו שהות מקדים המוסף והרי המוסף קודם לו בזמן מדי יום ביומו וגם זמנו מתחיל קודם ולכך הוא קודם למנחה אבל שם דהתורה כתבה בפסח בערב ובין הערבים ובתמיד דכתיב בין הערבים לבד וא"כ מבלעדי מעלת התדיר בין הערבים קודם לערב ובין הערבים וניהו דהפסח גם בצפרא זמנו אבל כל שיש מעלת תדיר לתמיד פשיטא דתמיד קודם שהרי בין הערבים קדים לערב ובין הערבים וניהו דגם בצפרא זמן הפסח אבל כל שהגיע לבין הערבים פשיטא דצריך להקדים להתמיד וז"ב כשמש. ואם חומה היא נבנה עלי' טירת כסף בענין חנוכה והבדלה מי קודם והט"ז האריך בסי' תרפ"א והביא כל המקומות שמוזכר דאפוקי יומא מאחרינן ופירש"י כי היכא דלא להוי עליו כמשא ולפע"ד נראה דזו היא הסברא דבאמת תדיר אין לו משפט קדימה כל שיש שהות לעשות שתיהן רק באם הוא צריך לעשות צרכיו ולא יהי' לו זמן אז תדיר קודם ולפי זה הסברא דאפוקי יומא מאחרינן שאם יקדים התדיר ויבדיל ע"כ דרוצה לפרוק מעליו השבת דאל"כ אין טעם להקדים ההבדלה דהא תדיר אין לו מעלה כל שיש שהות לעשות שתיהן ורק באם רוצה לפרוק מעליו השבת והוא נלחץ להבדיל אז צריך להקדים ולכך מחזי כמשא ולכך מאחרין וזה סברת ב"ש דשאני עיולי יומא מאפוקי יומא והיינו דבזה בודאי ל"ח למעלת תדיר דהא באמת יש שהות ואם כן למה לא יקדים מעלת עיולי יומא ומחזי כאלו אינו רוצה לקבל השבת עדיין וזה אסור וז"ב. ולפ"ז י"ל בנ"ח והבדלה דבאמת יש איסור להדליק קודם הבדלה אף שאינו איסור כ"כ כמבואר סי' רצ"ט ועיין מ"א שם סי' רצ"ט ס"ק י"ז ובגליון הארכתי שם דעכ"פ צ"מ ודאי אין לעשות מלאכה קודם שיבדיל ע"ש מב"מ דף מ"ב ובטוש"ע חו"מ סי' רצ"א לענין שומר ע"ש אם כן מלבד מעלת התדיר יש קדימה להבדלה שיהי' מותר להדליק ולעשות מלאכה ואם כן שוב התדיר קודם וא"ל דאפוקי יומא מאחרינן דז"א דכאן מקרי דאין לו שהות דהא יש קדימה להבדלה והרי ההבדלה סותר להדלקה ובכה"ג ודאי תדיר קודם ודו"ק. אמנם אי קשיא הא קשיא בהא דאמרו בזבחים דף צ"א ת"ש דאמר ר"י הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ מתפלל של מוספין ודחי ה"נ כיון דמטי זמן תפלת מנחה כמאן דשחיט תרווייהו דמיא ולפמ"ש התוס' הרי כ"ז שיש לו שהות אין מנחה קודם רק דמיירי שם שאין לו שהות ואם כן לא הוה כמאן דשחיט תרווייהו דהא ניהו דהגיע זמן מנחה מ"מ עדיין יוכל להתפלל מוסף דזמנה קודם ואחר כך יתפלל מנחה והיא תימא לפע"ד על דברת התוס' וי"ל דבאמת להס"ד שם דאף בקדם ושחט לשאינו תדיר מ"מ התדיר קדם אם כן חזינן דמעלת תדיר דוחה אף בקדים ושחט אם כן גם כשיש שהות באמת מנחה קודמת אבל לפי מה דמסיק שם דאם עבר ושחט לשא"ת מקריבו קודם וכמ"ש רבינו בפ"ט מתמידין ה"ג ואם כן ממילא גם כשיש שהות לשתיהן מקדים לשא"ת וז"ב ודו"ק. ובגוף דברי ר"י שחדש דר"י לא אמר רק בזמן שאין שהות נלפע"ד דיצא לו דהנה בברייתא נתן טעם משום דזו תדירה וזו אינה תדירה ור"י אמר הלכה דמתפלל מוסף ולכאורה למה לו להאריך הי' לו לומר הלכה כרבנן ולפמ"ש א"ש דבאמת מצד שהיא תדירה א"כ גם ביש לו שהות הא התדיר קדים ולכך לא נתן ר"י טעם כלל והיינו משום דבאמת כל שיש שהות אין התדיר קודם. ובזה מיושב היטב מה דתמה הצל"ח בברכות כ"ח דלמה בזבחים דף י"ב ודף צ"א מביא הש"ס הך דאמר ר"י ולא הביא הברייתא דס"ל לרבנן דמנחה קודם ולפמ"ש א"ש דבדף מ"ב לא הוה מקום להביא הך דרבנן דהרי ה"א דלר"י גם בכאן כל שיש שהות יקרב הפסח ולכך מביא הא דר"י וכמ"ש ובדף צ"א עיקר קושיתו היא מר"י דס"ד דאף דהוה כמאן דשחיט תרווייהו אפ"ה צריך להקדים מוסף וע"ז משני דבאמת בהס"ד גם לר"י תמיד קודם אף ביש שהות ועל כל פנים יש חידוש בהך דר"י יותר מרבנן ודו"ק היטב. והנה בדברי ר"י שחידש כן בדברי ר"י שאינו מיירי שם באין לו שהות נלפע"ד דיש לפרש סוגית הש"ס דאמר שם ר"ז שאל לר"נ מאן אמר הלכה בבית המדרש א"ל הכי אמר ר"י אין הלכה כר"י דאמר מתפלל של מוסף ואח"כ מנחה ותמה בצל"ח דהא ר"י לא נסתפק לו בגוף המאמר רק מי אמרה ואם כן הי' לו להשיבו ר"י אמרה ולמה אמר לו דאין הלכה כר"י דבאמת קשה האיך נתחלף המאמר שהרי רש"י פירש דר"ז שאל להא ואמר הלכה כר"י והוא השיב דאמר אין הלכה כר"י וא"כ הוה היפוך ולפע"ד נראה דזה ההבדל דבאמת לכאורה צ"ב דמה שייך לומר אין הלכה כר"י והי' לו לומר הלכה כרבנן אמנם נראה דבאמת לענין הלכה כרבנן יש להסתפק אם הלכה כרבנן בכל אופן אף ביש שהות אבל אם רק שולל דאין הלכה כר"י יוכל להיות דמיירי רק באין שהות ור"י ס"ל דמ"מ יקדים מוסף משום דזו עוברת וע"ז ס"ל דאין הלכה כר"י אבל ביש שהות מוסף קודם כר"י ואם כן יוכל להיות גם כן דהלכה כר"י במקצת על כל פנים ביש שהות וא"כ לא נתהפך מכל וכל מכ"ז יצאו מבואר שטת הר"י שפירש כן דברי ר"י דאף שאמר הלכה כרבנן לא מיירי רק באין שהות ויש לי להמתיק הדברים לפמ"ש רש"י דלכך סבר ר"י דמקדים מוסף דזו מצוה עוברת דעד ז' שעות ולא יותר ועפ"ז חידש בגוא"י שם דלר"י ביש שהות מקדים מוסף קודם למנחה משום דר"י סבירא לי' גם כן כר"י במקצת דהא אמר דנקרא פושע אם מאחר זמנו של ר"י ולכך נסתפק מאן אמרה והיינו אי ר"י או אחר ודו"ק היטב וז"ש משום דמסתפקא לי בדריב"ל והיינו דריב"ל סבירא לי' דהמתפלל מוסף אחר ז' שעות עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ואם כן ג"כ יש להיות דמיירי דוקא באין שהות ודו"ק. עוד נ"ל בכוונת המאמר דר"ז שא"ל מאן אמרה וגם ההבדל שבין אם הלכה כרבנן ובין אם אין הלכה כר"י נלפע"ד להיפך ממ"ש דהנה כ"כ דהתוס' כתבו בשם ר"י דר"י לא מיירי רק כשצריך ללכת לס"ג ומתירא שלא ימשוך הזמן ובלא"ה מוסף קודם אמנם נלפע"ד ברור דזה דוקא אם הלכה כרבנן והטעם מפני שזו תדירה יש לחלק דכ"ז שיש שהות ורוצה עדיין להתפלל מנחה ויש שהות עוד מקדים מוסף אבל אם נימא דאין הלכה כר"י והיינו דטעמו של ר"י דזו מצוה עוברת וזו אינה עוברת וא"כ בכל ענין אין הלכה כר"י והיינו אפי' ביש שהות דאלו באין שהות דוקא מיירי והיינו כשמתירא שאם יתמשך יעבור זמן מנחה א"כ ה"ה כשאין שהות לגמרי ביום להתפלל שניהם מהראוי להקדים מוסף לפמ"ש המ"א סי' רפ"ו דמוסף אין לו תשלומין ומנחה יש לה תשלומין בערבית וא"כ הי' בזה הלכה כר"י וכששלל לומר דאין הלכה כר"י ואין משגיחין אם הזמן עובר או לא ממילא כשיש שהות גם כן מנחה קודם והאיר ד' עיני וראיתי בירושלמי פ' תפלת השחר דאמר הוה בעי מימר כשאין שהות ביום להתפלל שניהם אבל כשיש שהות מוסף קדים ומביא בשם ר' זירא ור' נתן בר טובי דאף כשיש שהות ביום מנחה קודם וזהו דשאל ר"ז לר"נ בר טובי וא"ל דאין הלכה כר"י והיינו אף ביש שהות ולפ"ז לדידן דקי"ל כר' יוחנן אמר הלכה כרבנן אם כן כל שמתירא שיעבור זמן הוא דמנחה קודם אבל כשיש שהות מוסף קודם. ובזה מיושב קושית הצל"ח במשנה בדף כ"ו ד"ה איבעיא להו על רמ"א שנעלם ממנו דברי הירושלמי ולפמ"ש סוגית הש"ס כאן דאמר הלכה כרבנן אם כן חולק על ר"ז ור"נ בר טובי כנ"ל וכיון דבזבחים דף י"ב אמרו הלכה כרבנן וכן בדף צ"א ש"מ דלא קי"ל כהך דירושלמי ור"ז ור"נ בר טובי דאמרו דאף ביש שהות אזלו לשטתי' דס"ל דאין הלכה כר"י אתמר וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד ת"ל. ובזה י"ל מה דאמרו שם תנא מיני' ארבעים זמני ולכאורה מה נ"מ אם ר"י אמרה או ריב"ל אמרה ועצל"ח מ"ש עפ"י דרכו ולפמ"ש יתבאר גם כן ע"ד זה ואין להאריך.