שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ג סימן ו׳

ומן האמור נלפע"ד במה שבא מעשה לידי שיש בביתי כלי משקולת הנקרא זייגיר הנעשה בע"מ ווינא באומנות נפלאה ויש בו גם כן מלאכה נפלאה שכאשר יעלה ויבא לשיעור שעה הוא מנגן מאליו על ידי כלי הנגון שיש בו ונוסף ע"ז שנעשה במלאכה נפלאה שכל אימת שירצה יגע בטורים שבו העשוים במלאכת המוזיקא והוא משמיע קול בצלצלי שמע ונשאלתי אם יהי' מותר בשבת. והנה מה שמשמיע קול בעצמו בעת שמגיע להשעה הוא מגנן מאליו עפ"י מלאכת ההערכה בעצמותו לא קמבעיא לי דפשיטא דשרי דכיון דהכל יודעין שמעריכין מאתמול ועל ידי הערכתו משמיע קול הנגון פשיטא דלית בו משום השמעת קול וכמו שמותר להעמיד הזייגיר בשבת כמבואר סי' רנ"ב ס"ב בהג"ה ומשום השמעת קול כלי שיר ליכא לאסור דמלבד דעכשיו ליכא משום מתקן כלי שיר כמבואר בסי' של"ט ס"ג בהג"ה אף דלגוף כלי שיר אסור אף בזה"ז ואין היתר מאחר דכבר נאסר במנין וע' מ"א סי' של"ח וע' בשו"ת שער אפרים סי' ל"ו ובהגהת בנו הרב ז"ל ובתשובה בארתי הדברים באורך לענין האורגאל שנתחדש בעוה"ר באשכנז בב"כ אבל על כל פנים כאן על ידי ההערכה מאתמול הוא נערך גם להשמיע קול כשיגיע לשעה פשיטא דשרי אבל מה שיש לעיין אם מותר לערוך הטורים שינגן מעצמו בלי הגעה לשעה אם מותר לעשות בשבת. והנה לפע"ד דבזה שייך משום מתקן כלי שיר וגם בזמנינו יוכל לתקן הזייגיר ואיכא חשש וגם איכא השמעת קול ואוושא מלתא ואסור ואף דנוכל לתלות במה שמנגן מפאת הגעת השעה אבל הב"ב יודעים ושייך אוושא מלתא וע"כ לפע"ד אין למצוא היתר אבל בחוה"מ נלפע"ד להקל ואף דהש"א אוסר בחה"מ הא באמת אין דבריו מוכרחין ועיין שו"ת שבות יעקב ח"א שחולק עליו ומכ"ש בזה של"ש בזה שמחה יתרה ומותר כנלפע"ד.