ודרך אגב ראיתי לבאר מה שראיתי באהע"ז סי' שכ"ח שם בהך דינא דחולק על המג"א לענין לטחון ברחים שכתב שם דיש איסור להעמיד עלוקה בשבת למצוץ דם דכמו בהעמיד בהמת חברו ע"ג קמת חברו דחייב דהוה כמזיק בידים מכ"ש בשבת ולפע"ד הדברים תמוהים דמ"ש דהוה מלאכה גמורה משום דעושה חבורה הא באמת המקלקל בחבורה פטור כל שא"צ לדם וכאן אינו צריך לדם עצמו רק שהקל מעליו אבל בדם א"צ והוה מקלקל בחבורה וא"צ לגופה דלכ"ע פטור ועיין שבת דף ק"ו ובתוס' דגם לר"ש כל שא"צ לגופה פטור וכאן בודאי א"צ לגופא ועיין תוס' שבת דף צ"ד לענין זב אף שצריך למנות ראיותיו מכל מקום חשוב אצל"ג ומכ"ש בזה דא"צ לגוף הדם רק להקל מעליו החלי ואם כן שוב כל שבאדם פטור אבל אסור בבהמתו פטור ומותר כדאמרו בשבת דף קנ"ג. הן אמת שבתשובה הארכתי בענין זה ובדברת המ"א סי' ש"ה אבל מכל מקום הדבר מוסכם דכל שבאדם פטור אבל אסור בבהמה מותר וה"ה בזה וראיתי במ"א סי' שכ"ח ס"ק נ"ג שכתב בשם רש"י בעירובין דף ק"ג שכתב דאם להוציא דם הו"ל חובל והו"ל אב מלאכה ובאמת שכ"כ רש"י אבל צ"ע דהו"ל מקלקל בחבורה וחובל וא"צ לכלבו פטור אבל אסור ואולי שם מיירי בצריך להדם שיצבע את הבגד ולכך אסור והו"ל אב מלאכה ועיין רש"י בזבחים דף י"ט שכתב אם נתכוין לכך ואולי כוונתו דנתכוין להוציא דם שיצבע הבגד וכדומה היכא שצריך לדם. גם מ"ש בשם הג"מ פכ"א דהמניח דבר המושך דם וליחה הוה מפרק הנה נפלנו ברבוותא אם בהמה מקרי גדולי קרקע וה"ה אדם ועיין תוס' בשבת דף ע"ג דכל שאינו גדולי קרקע ל"ש מפרק וגם אף אם נימא דבהמה מקרי גדולי קרקע אבל על כל פנים צריך שיתכוין לצורך דם כמבואר ברמב"ם פ"ח משבת ה"ז ובהה"מ וגם לפ"ז בעלוקה דאינו גדולי קרקע כמו בחלזון דאמרו דאינו גדולי קרקע רק בהמה חי' ועוף ואם כן פשיטא דל"ש מפרק ואם כן אינו רק פטור אבל אסור ומותר בבהמה ובהג"מ פ"א עיינתי ולא מזכיר כלל שיהי' איסור תורה ואינו רק דרבנן ואם כן פשיטא דבבהמה שרי ובלא"ה נראה דלפמ"ש האחרונים דבשבת ל"ש ענין שליחות דעיקר הקפידה הי' שגופו ינוח בשבת אם כן אם הי' עושה שליח שיעשה זאת ל"ש ענין שליחות ועיין בספר בית מאיר שהאריך בזה בסי' ה' והארכתי בזה בכמה תשובות מכ"ש במה שעושה על ידי בע"ח ואם כן ניהו דלענין היזק כל שבא מכחו וגרמתו ומזיק בידי' חייב אם כן גם במעמיד בהמת חברו ע"ג קמת חברו דחייב דעל כל פנים הזיקו בידים אבל לענין שבת דבעי שגופו יעשה מלאכה ולא שייך בזה ענין שליחות מכ"ש מה שעושה על ידי בע"ח דלא נופל בו ענין שליחות ומכל מקום גופו נייח ומותר ואינו רק איסור דרבנן כמו שבות על ידי עכו"ם. ועיין בספר מגן אבות להגאון מוהר"ם בנעט גבי קוצר שכתב דבאדם בודאי לא מקרי גדולי קרקע ואם כן ודאי קשה להאהע"ז הנ"ל.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
