הנה נשאלתי במעשה שהזייגר נערך מע"ש רק שנתמשך הדבר והזייגר נתאחר מהלכו לערך ד' שעות ויותר ועי"כ לא יוכלו לדעת כמה היא הלילה והוא לצורך שבת כדי שידעו זמן תפלה וק"ש וכדומה אם מותר להעביר הוויזר ממקום למקום עד שיגיע למקומו. והשבתי הנה ש"ע לפנינו בסי' רנ"ב דמותר להעמיד כלי משקולת שקורין זייגיר מערב שבת אעפ"י שמשמיע קול להודיע השעות בשבת כי הכל יודעין שדרכו להעמידו מאתמול ע"ש. וכן מבואר בסי' של"ח ס"ג וע"ש בט"ז סק"ה וכבר קדמו בד"מ סי' קנ"ב שם ע"ש. ומשם משמע דוקא בע"ש אבל לא בשבת. אמנם זה דוקא היכא שמשמיע קול אבל אם אינו משמיע קול כגון אם יעברו ההשמעת קול ע"י התחבולה שיש בהזייגיר ויעבירוהו ממקומו אשר עומד כעת על מקומו הראוי באופן דליכא השמעת קול לכאורה אין בזה חשש וכבר האריך בזה חכם אחד אחרון בעל הר הכרמל סי' א' להוכיח דל"ש בזה משום בונה ולא משום מכה בפטיש ולא משום השמעת קול ולא משום שביתת כלים ע"ש. והנה האריך שם באם כבר הוא מעורך ויש עדיין שעות להלך אף שמחמת עריכה של אתמול תפסוק מהלכה באמצע השבת מותר לערכו דלא מקרי משוי מנא כיון דכעת הוא מנא אף שאח"כ תפסוק הא עיקר אנו דנין על שעת העשיית מנא ואז בלא"ה הייתה מהלכת ואח"כ ממילא מהלכת. והנה באמת להמעיין שם יראה דראיותיו יש לדחות והעיקר לפע"ד דכל האיסור דמתקן בדרבנן הוא משום דדמי לתקנת מלאכה וגזור בדרבנן ועיין בביצה דף י"ח וא"כ זה כל שבעת עשיי' מתקנו א"כ מחזי כמי שעושה הכלי אבל כעת אינו עושה מלאכה דלא אהני ולא מידי כעת אם כן כעת לא מחזי כעושה כלי וכל שכעת לא מחזי מה אכפת לן בזה כיון שבאמת אין בו לא משום מכה בפטיש ולא משום בונה כמו שהאריך שם ול"ש בזה רק משום דמחזי כמתקן ובזה לא אכפת לן כעת דכל שרואה שהולך יאמר כי עושה דבר שלא לצורך כלל ולכאורה רציתי לומר בזה במ"ש המ"א לאסור להדיח בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה בשבת כמ"ש בסי' שכ"א סק"ז ולכאורה אם מדיחו בעוד שיש שעות להדיחו כגון עד"מ דהג' ימים מעל"ע כלים סמוך לערב והוא מדיחו בשבת בבקר א"כ בכה"ג ל"ש משום מתקן דעדיין לא מחזי משום מתקן אבל ל"ד דשם אטו כעת אינו מתקן דבאמת הבשר נשתהא בלי מליחה רק שיש לו עדיין תיקון על ידי הדחה שמרכך הבשר וא"כ כל שמחוסר התיקון כל שעושה התיקון אף שהי' לו מקום עוד לעשות אבל הרי הוא מתקן האיסור וגם מרכך הבשר דאטו בפעם אחת מתקשה הוא מתקשה לאט לאט וא"כ שייך תיקון דמרככו אבל כאן התקון הוא במה שמשוהו למנא וכל שכעת הוא מנא אינו מתקן כעת כלל ובלא"ה נראה דאם מתקנו קודם הוה כמקלי קלי לאיסור דכל שנתקן קודם שנתקלקל הרי בשעת שהי' יכול לפסוק מהלכו מקלי קלי לאיסורא ובכה"ג לכ"ע שרי כמבואר בתה"ד סי' נ"ד הובא במג"א סי' שכ"ג סקי"ד ע"ש ועוד נראה דלפ"מ שנראה מדברי רבינו בפכ"ג משבת דמתקן הוה תולדה דמכה בפטיש ועיין כפות תמרים בסוכה דף ל"ג בענבי ההדס וא"כ לפמ"ש הגמ"יי בשם הרא"ם פ"י משבת דלא אמר רב במעייל שופיתא לחייב משום בונה אלא לאפוקי מדשמואל דאמר דחייב משום מכה בפטיש שאין חיוב מכה בפטיש אלא בדבר שהוא גמר מלאכה לפיכך אמר בונה כלומר עדיין חסר לכלי זו בנין ואין זה גמר כלי להתחייב משום מכה בפטיש ע"ש ולפ"ז הדבר ק"ו ומה התם דבאמת עושה תיקון רק שאינו גמר מלאכה ואם כן מכ"ש בזה דכעת אינו תקון כלי כלל דלא צריך לזה כעת ואינו מתקן רק שלאח"כ הי' נפסק ואם כן מה מכה בפטיש שייך כאן והא לא גמר כלי כלל ואם כן נראה ברור דבכה"ג ל"ש משום תיקון כלי ומ"ש שם דל"ש משום שבות דכלים בזה כיון דאין הכלי עושה מלאכה תמהני למה האריך בדבר דלא קי"ל כן דב"ש הוא דאסרי משום שביתת כלים ואנן לא קי"ל כן כמבואר בסי' רמ"ו אמנם מה שיש לעיין בזה דאכתי יש לגזור משום שמא יעשה כן בשבת כמ"ש התוס' בשבת דף י"ח ד"ה ולימא. אברא דאם כן גם ברחיים דהתירו כל שנותן בע"ש לגזור משום דלמא יעשה בשבת והמ"א סי' רנ"ב הוכיח מזה דאף אם נתנו בשבת ליכא חיוב חטאת ודבריו תמוהים כמ"ש הא"ר והאבן העוזר וכל האחרונים וגם הפ"י בחידושיו שם דא"א לומר כן דאם כן מוגמר וגפרית נמי וע"כ צ"ל דלדידן לא גזרינן דלמא יעשה כן בשבת דמלאכה דאורייתא לא יעשה וגם אף בדרבנן ל"ח שמא יעשה בשבת ואליבא דב"ש רבה סבר כן ולא לדידן אך זה דוקא אם עושה מע"ש אבל כאן שעורך בשבת עצמו אפשר דיש לגזור דאם נתיר לו שיעשה כן באם כבר הוא מעורך יעשה כן גם באינו מעורך ואז אולי יש חשש דאורייתא ועיין בפרי מגדים שנסתפק אם יש בזה חשש תורה ולפע"ד לית בי' חשש תורה לא משום בונה ולא מכה בפטיש כמ"ש הה"כ שם אף שהפלפול שם יש לדחות אבל הדין ברור ואם כן לכך לא גזרינן אבל כ"ז באם יפסוק מהלכו אבל במקום שגם אם לא יערכנו ילך מע"ל ויותר רק להעביר הוויזרס ממקום למקום אשר יורה הציון כראוי באופן שמעכב ההשמעת קול נלפע"ד דל"ש שום חשש בזה וא"ל דהוה מוקצה דהא באמת הזייגיר חזי לטלטול דהוא כלי יפה וגם במוקצה מחמת איסור אם צריך לגופו שרי וכאן אין לך צריך לגופו יותר מזה וגם אין לאסור דשמא יתקלקל על ידי עריכה ויפסק חוט השלשלת ויבא לתקן דהא מתקן כלי שוב ל"ח בזה"ז כמבואר סי' של"ח וסי' של"ט מכ"ש בזה דצריך אומנות יפה ל"ח בזה ודו"ק ומצאתי בשו"ת תשובה מאהבה ח"ב סי' ש"ח שהביא בשם שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קכ"ב שמתיר לטלטל כלי שעות שקורין אוהר וגם להעמיד ולהמשיך השלשלת והביא דברי הפ"מ בסי' של"ח שחולק עליו וכתב הוא דכל שאין משמיע קול מותר וגם משום מכה בפטיש ל"ש דכבר נגמר הכלי ורק שממשיכו ולמחר יחזור לאחורו ובכה"ג ל"ש מכה בפטיש ע"ש ודבריו נכונים וא"כ כל שאינו משמיע קול יש להתיר לצורך מצוה קצת.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק נ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
