שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ה׳ סימן ו׳

והנה בשנת תרי"ג ב' תצוה כה הראני הרב מוה' אברהם קאמפף נ"י מה דתמי' בעיניו דהא אין נפקותא בין שדה אחוזה ובין שדה מקנה אלא ששדה אחוזה חוזרת מגזבר ומתחלקת לכהנים ביובל ושדה מקנה חוזרת לבעלים וע"כ יצא לפרש בדרך פלפול כאשר יבואר ותמהני דכפי הנראה ראה דברי רש"י פ' בחוקותי בפסוק ואם את שדה מקנתו וכו' אבל באמת דברי רש"י תמוהים כמו שתמה במלמ"ל פ"ד מערכין הכ"ו וברמב"ם מבואר שם דשדה אחוזה הוא חמשים שקל בחומר שעורים ושדה מקנה הוא לפי שויו כמבואר שם הכ"ו וא"כ דברי רשב"ם מבוארים והדבר מבואר בערכין דף י"ד ואף דמ"ש המלמ"ל דלא ידע רמז כלל לדברי רש"י דשדה מקנה יהי' דבר קצוב הוא תמוה דר"א ס"ל כן במשנה וכבר תמה עליו אבי מורי הרב הגאון בגליון הרמב"ם שלו וכן ראיתי זה שנים רבות בספר תפארת צבי אבל גוף הדין הוא אמת דלא קיי"ל כר"א. ובחדושי לתורה פ' בחקותי הארכתי ליישב הרבה קושיות תוס' בערכין דף י"ד שם ואכ"מ. ומה שהקשה עוד במ"ש רשב"ם אח"כ בד"ה שהוא שדה אחוזה שתחזור לו ביובל ע"ש ולא זכר כלל מחומר שעורים נלפע"ד דבר נחמד דהנה שם קאי אליבא דר"מ דס"ל דאין לו דין שדה אחוזה רק במקדיש בשעה שמת אביו שהוא שלו בעת ההקדש ולפ"ז נלפע"ד דהנה שדה מקנה חלוק משדה אחוזה בשני דברים לענין חומר שעורים ולענין שתחזור לבעלים הראשונים. ולפ"ז נלפע"ד דהנה מה שפודה בחומר שעורים או בשויו זה שוה בין כשפודה הוא או אחר שבשדה אחוזה נותן חמשים שקל בין הוא בין אחר ובשדה מקנה נותן שויו ולפ"ז בזה שקנה שדה מאביו ואח"ז מת אביו וקדשה דהקדישה הנה לענין אחר אין שום נ"מ דמה בכך שהוא קנה אותו סוף סוף הקדישה בעת שהיתה לו אחוזה ואם כן פשיטא דאחר שפודה צריך ליתן חומר שעורים דדל מהכא הקנין כלל הא אח"כ נעשית אחוזה ובשלמא לענין אם יפדה הבן יש נ"מ דהא לגבי דנפשי' הרי קנה אותו מקודם וסד"א דיש לו דין שדה מקנה אבל לגבי אחר מה אכפת לן שזה קנה אותו או לא והא מ"מ הקדיש שדה אחוזה וז"ב בסברא ולכך נקט הנ"מ לענין אם הוא חוזרת לבעלי' הראשונים דהיינו אבי' שזה שייך לדון אם היא שדה מקנה או לא וז"ב.