שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק מ״ח סימן ז׳

והנה דרך אגב אכתוב כאן מה שהשבתי להרב המופלג מוה' יחיאל מיכל הובניר מק"ק ניזנוב ביום א' תרומה תרי"ד כ"ח שבט כי עיקר התשובה שייך לענין ס"ס אי צריך לברורי וע"כ אעתיק פה. והנה הי' מעשה עני אחד וטפלי תלי בי' אשר כל מחיתו מפרה אחת שיש לו הנותנת חלב והנה אירע כי צולעת על רגל א' במקום בוקא דאטמא נעשה גשוואלין ואמר השו"ב שאסור להשתמש בחלב כי הבהמה ס"ט ושמע אליו באמרו שעד מהרה תתרפא והנה נשתהה הרבה וכעת נרפא הגשוואלס קצת ואינה צולעת כמקדם ובא לשאול למעל' והנה אמר כיון דיש ס"ס ספק אולי צולעת מחמת הגשוולס או מאיזה סבה אחרת ואולי לא נשמט הירך ואת"ל שנשמט דלמא לא אעכל ניבי' ומבואר בסי' נ"ה דזה בלי זה כשרה ואף דהוה ספק חסרון ידיעה כבר כתב הש"ך סי' נ"ג ס"ק ט"ו ובסי' ק"י ס"ק ס"ו דבמקום הפ"מ יש לסמוך אס"ס אף דהוא חסרון ידיעה ואף בלי הפ"מ רצה מעל' להתיר משום דבס"ס דעת רוב פוסקים דא"צ לברר והאריך לברר זאת והביא דברי אחרונים ואחרוני אחרונים ראיות רבות ואם כן שוב אין צריך לברר כלל ושפיר סמכינן אס"ס והביא שכן מצא בשו"ת גור ארי' סי' צ"ה חלק יו"ד שכתב כן להתיר חלבה משום דהוה ס"ס ספק שמא לא שף ואת"ל שף שמא לא אעכל ניבי' ולא מקרי ספק חסרון ידיעה דבחיי בהמה א"א להכיר והיינו דהוה ספק ח"י לכל העולם והביא שכ"כ בשו"ת מאמר מרדכי סי' ל"ה למהר"ם דיסלדארף ז"ל והנה הס' מאמר מרדכי אינו תחת ידי ולכאורה יש להבין דהא לענין חלבה הו"ל ס"ס במקום דאתחזק איסורא ול"מ כמבואר בט"ז סי' ק"י ס"ק ט"ו ואף לפמ"ש הט"ז שם לחלק גם הוא יודה דדוקא אם נולד הספק לאחר שחיטה שייך לומר דכל שאינו ספק בשחיטה מועיל הס"ס אבל כאן שנולד מחיים ואנו דנין לענין חלב שפיר אמרינן דהרי אתחזיק איסור אבמה"ח ואם כן הוה ס"ס נגד חזקת איסור ובנולד מחיים גם בספק דרוסה ל"מ ס"ס כמ"ש התוס' ביבמות דף ל' ואם כן אין מקום לכל הס"ס ומהתימא על המ"מ והג"א שלא העירו בזה אך לפע"ד נראה כיון דלענין החלב ל"ש איסור אבמה"ח דגלי קרא דבחלב ליכא משום אבמה"ח וכדאמרו בבכורות ו' ואם כן לענין החלב ל"ש כלל חזקת אבמה"ח וגם חזקת אינו זבוח ל"ש לענין החלב דהחלב מותר אף בלא נזבח ואם כן ל"ש לענין חלב חזקת אבמה"ח ולכך מותר מחמת ס"ס וזו הערה חדשה. עוד יש לי לעיין כיון דהא דנשמטה טריפה היא רק באעכל ניבי' ואם כן אי לא אעכל ניבי' אינו טריפה אם כן הוה ס"ס משם אחד אי נשמטה ובמה דנטרפת דהיינו שנתעכל הניבים או לא ומה נ"מ אי נשמטה או לא כ"ז דאינו איעכל ניבי' אמנם ג"ז אינו דכיון דעל כל פנים אף דלא אעכיל ניבי' מכל מקום התחיל הטריפות רק שלא נגמר כל שלא הגיע לגדר אעכול ניבי' ובכה"ג לא מקרי שם אונס חד הוא ודוקא בספק שמא באונס או בפתוי קטנה דהספק אחד שמא אונס כזה או זה חידוש המעשה הי' רק שהספק אם באונס ממש או בפתוי קטנה דחשוב אונס שפיר מקרי שם אונס חד אבל במה דאנו דנין אם התחיל ריעותא כלל או אף שהתחיל ריעותא מכל מקום לא הגיע לגדר שנתעכל ניבי' זה מקרי ס"ס גמור. ובזה יתיישב קושית הכו"פ על הרבה ס"ס שטען עליהם דהוה ס"ס משם אחד עי' בסי' ק"י בבית הספק ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ועל כל פנים שפיר מקרי ס"ס כמ"ש המ"מ והג"א. והנה מה שהעתיק בשם הרב מוהרש"ק נ"י שלדידן לא הוה ס"ס דלדעת האחרונים בשם הר"ן דאעכיל ניבי' אף בלא שף טריפה אם כן אין כאן ס"ס רק ספק אחד שמא אעכיל ניבי' או לא והאריך בזה דשוב אינו מתהפך ובנולד ריעותא מחיים בודאי בעי ס"ס המתהפך וכאן יש לדון שמא נתעכל ניבי' מחיים במח"כ עליו נאמר פרי המהירות חרטה דבאמת מ"ש שהאחרונים כ"כ בשם הר"ן זה שקר מוחלט והמחמיר הוא הפר"ח ורצה לסתור דברי המרדכי וראיתו והתב"ש חולק עליו וכן קי"ל ויפה השיג עליו מעלתו והדברים פשוטים והוא מתהפך כחומר חותם לעקש הישרה בדברי רוח. אמנם מה שרצה לחדש עוד דבאמת יש ספק בכל הבהמות שמא הם טריפות רק דאזלינן בתר רובא וכאן שיצא מגדר הרוב שהרי יש ריעותא אם כן שוב הוה ס"ס להיפך שמא הוה אעכיל ניבי' ושף מדוכתא ואת"ל שאינו דלמא ספק טריפות מטעם אחר הנה רואה אני דלדברי הרב מוהרש"ק בכ"מ שיארע איזה ריעותא מחיים לא יועיל שום ס"ס בלי חזקת איסור דיש ס"ס להיפך דלמא ספק טריפות מחמת ריעותא וגם דשמא טריפה מחמת דבר אחר וזה מבואר הביטול דגם בספק דרוסה לולי דהוה אתחזיק איסור הי' מותר מטעם ס"ס וא"ל דזה מקרה מבחוץ הא בכל ס"ס שאירע מחיים הו"ל ס"ס וגם התב"ש שחידש בסי' כ"ט לענין מים בראש כתב משום דהוה ספק אחר דמה"ת להחזיק איסור חדש וז"פ כמ"ש מעל' גם כן אמנם בלא"ה רואה אנכי דאשתמיט מהרב ש"ס ערוכה בבכורות י"ב דאמרי אשתני ולא אשתני תנאי הוא ע"ש ומבואר דלא אמרינן כיון דאשתני אשתני ואף למ"ד שם דאמרינן הואיל ואשתני אשתני היינו באותו ענין שהוא טומטום אמרינן כיון דיצא מגדר שאר אנשים אמרינן דהואיל ואשתני אשתני אבל כאן דאשתני בענין טריפות הלז' וגם זה אינו ברור דאשתני ורק שיש ספק שמא נשתנה ולחדש מכח זה דשמא היא טריפה אחרת זה לא אמרינן בשום אופן. ובזה יש לישב גם כן מה שהקשה ש"ב הגאון בעל חוות דעת סי' ג"ן על התב"ש לענין מים בראש דשאני בראש דחזינן על כל פנים דיצאתה בהמה זו בבירור משאר בהמות דהרי שאר בהמות אין להם מים בראש ולכך אמרינן דשמא לא הי' מקיף בחיים אבל מה דנולד ספק טריפות דאינו ברור שהוא ענין טריפות לחדש עי"ז שמא היא טריפה זה לא יאמר אדם בעולם ולקמן בדף שע"ח הארכתי בזה לענין עגונה ואכ"מ. דרך כלל דבנ"ד אף דהוה ספק ח"י בהפ"מ יוכל להתיר וכמ"ש בשם השפ"ד סק"ז וס"ק ס"ה דכל שאין מכיר לפנינו יש להתיר ואני תמה על מהרש"ק דהס"ס שלו הוא בודאי משם אחד דמה נ"מ בטריפות זה או טרפות אחר' וגם דהטריפות אחרת אין לו מציאות לחדש רק על ידי ספק טריפות הלז' ואם כן בודאי הו"ל משם אחד וגם לדברי התב"ש אינו רק במה שנולד בתולדה יצאתה מגדר הרוב של בהמות אבל מה שאירע במקרה זה לא יאמר אדם דהוה ס"ס שמא יש לו טריפות אחרת וגם בנולד בתולדה א"א לומר כן וכמ"ש ואני תמה לדבריו כל טריפות הריאה דהוה מיעוט המצוי אם כן לא יהי' כשר בס"ס דשמא יש לה טריפות אחרת דהרי יצאת מהרוב בשביל דיש לה סרכא וז"ב.