שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק מ״ה סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בשנת תרי"ג בי"ד מרחשוון ד' וירא הגיעני תשובה מהרב החריף מהו' יצחק שמעלקיש נ"י [כעת הגאון אבד"ק פרעמיסלא] והקשה בהא דאמרו בקידושין דף ז' ונפשטה קדושה בכולה מי לא תנן האומר רגלה של זו עולה כולה עולה וע"ז הקשה דלמה תפשט קדושה בכולה הא להרמב"ן בחצר הקדש ל"ש מעילה ומטעם דקדושה בא מאלי' וה"ה כאן בין בבהמה בין בקידושין למה יהי' שייך לומר דפשטה קדושה מאלי' וא"ל דשאני התם שלא בא מיד אדם כלל אבל כאן בא עכ"פ מקצתו ע"י אדם דז"א דהרי שדה בור בעצמו הקדיש והמים לא נתקדשו ה"ה בזה והאריך בזה דעכ"פ מיתה לא שייך בקידושין כאלו ורצה לישב בזה הרבה קושיות והנה לפע"ד בקרבן ודאי ל"ש זאת דהרי כל דאמרינן דפשטה קדושה בכולה שוב הוה כהקדיש כולה וע"י אמירתו חצי' עולה נתפשטה קדושה בכולה אבל בקידושין שפיר יש לומר דאף דנימא דהוא רצה לקדשה בכולה מ"מ הא יש דעת אחרת המעכבתו וא"כ שוב בא הקדושה מאלי' ואולי זה באמת כוונת הש"ס מי דמי התם בהמה הכא דעת אחרת מעכבתו וערש"י שפירש דבבהמה יש כח במאמרו להפשיט בכלו משא"כ בקידושין דאיכא דעתה וכוון למ"ש בתוס' רי"ד והאריך לבאר ולפמ"ש א"ש ובגיטין מ"ג גבי קדשה לראובן ונשתחררה וחזר וקדשה לשמעון יש להאריך בזה ועיין תוס' שם ד"ה גמרו ואכ"מ. אחר כמה שנים מצאתי בשנת תרט"ו יום ד' האזינו בירושלמי סוף פ"ה ממעשרות דיש פלוגתא בזה אי גזבר כבעלים ור' יוסי ס"ל דגזבר אינו כבעלים ולדברי ר"י ל"ק קושית התויו"ט וגם ר"ל ס"ל כן ע"ש והמפרש ציין שפלוגתתם היא בשקלים וחפשתי ולא מצאתי כ"כ מפורש וצריך חיפוש ובזה יש מקום לומר דבזה נחלקו התוס' והרמב"ן:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.