שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ד׳ סימן ג׳

וע"ד הפלפול אמרתי בזה דהנה בהא דאמרו בשבועות דף מ"ו דשכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחד שבועת העדות או שבועת שקר ושבועת שוא וכן הוא בב"ק דף ק"ה וכתב בשטה מקובצת שם בשם תוס' הרא"ש וז"ל לרבא דאמר בפז"ב דאוכל נבלות וטרפות כשר לעדות דרשע דחמס בעינן אבל זה שהוא רע לשמים בשביל זה אינו חשוד להיות רע לבריות ואינו מעיד עדות שקר וא"כ הכא אע"ג דנשבע שבועת שוא אכתי רע לשמים ואינו רע לבריות ואינו חשוד לשבועת ממון וי"ל דל"ד דודאי עדות שקר לא יעיד אבל הכא דכפר ממון חברו ואנו חושדין אותו שהוא רוצה לגזלו והוא רע לבריות מה תאמר רמי שבועה עליו כי היכא דלודי בשביל השבועה לא יודה כי כבר רע לשמים הוא ע"י שבועת שוא עכ"ל הזהב. ולפ"ז אף אנן נימא דניהו דהחשוד על השבועה לא נפסל רק מדרבנן ומה"ת אמרינן דאף דרע לשמים מ"מ לא רע לבריות בענין זה ואולי היה לו איזה אמתלא בשבועה הראשונה וכדומה מ"מ שפיר מקשה מודה במקצת דחייבה רחמנא היכא משכחת לה דנימא מגו דחשוד דכיון דעכ"פ רע לשמים הוא א"כ ל"ש דרמי רחמנא שבועה כי היכא דלודי דהא עכ"פ רע לשמים הוא ולא יודה וז"ב ועיין בתוס' ד"ה וחזר דשם בודאי לא נעשה רע לבריות דהא האמינו אח"כ ודו"ק. ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו בב"מ דף וא"ו אלא הא דאמר ר"נ שלש שבועות משביעין אותו נימא מגו דחשיד ופירש"י על שבועה שא"ב והיינו בשבועה שלא פשעתי כבר אמרו דאשתמוטי קמשתמיט אבל אכתי קשה דאמאי לא פירש משבועה דלא שלחתי בה יד וע"ש בתוס' בדף ג' שם ועיין בקצה"ח שם ולפמ"ש א"ש דשבועה דלא שלחתי ל"ש למפרך דהא עכ"פ רע לבריות לא הוה למ"ד דש"י אינה צריכה חסרון דלא חסרי' ממונא רק דרע לשמים הוה וא"כ שפיר משביעין אותו כעת ול"ש לומר דלא מפריש משבועה דהא רע לשמים דהי' מקום לומר דשם שהי' רק רע לשמים בלבד ע"כ הי' חשוד משא"כ כאן שיהי' גם רע לבריות ע"י השבועה לא ישבע משא"כ בשבועה שא"ב ודו"ק: