שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ד׳ סימן ב׳

מ"ש להקשות בהא דאמרו בב"ק דף ק"ח תרי חומשי או תרי כפילי בחד גברא מאי היכי דמי כגון שטוען טענת אבד ונשבע והודה וחזר וטוען טענת אבד ונשבע והודה א"נ כגון שטען ט"ג ונשבע ובאו עדים וחזר וטען ט"ג ונשבע ובאו עדים מאי וכתבו התוס' ד"ה תרי כפילי דמחמת שנעשה פסול בשבועה שני' משעה שנמצא שקרן בשבועה ראשונה אין לפסלו דחשוד על השבועה אינו פסול רק מדרבנן ומן התורה שבועתו שבועה וחייב כפל וע"ז הקשה דא"כ איך קאמר הש"ס בב"מ דף ה' דלא אמרינן מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא דאלת"ה הא דאמר רחמנא מודה במקצת ישבע ונימא מגו דחשוד ומה קושיא הא מה"ת לא נעשה חשוד אף שנודע שנשבע לשקר. הנה יפה העירות אבל כבר קדמך הקצה"ח ריש סי' צ"ב בזה וע"ש. אך לפע"ד הי' נראה דלענין שיתחייב כפל הוא דאינו פסול רק מדרבנן דכבר נודע מ"ש הרשב"א דאדם נאמן על עצמו אף נגד עדים כל שטוען ברי אף שבאו עדים נגדו ועיין בפ"י בחידושיו לכתובות דף כ"ב ובק"א שהרחיב הדיבור בזה ולפ"ז ניהו שבאו עדים שהוא עצמו גנבו והעדים נאמנים לענין שיתחייב כפל אבל לענין שיהי' מקרי פסול שלא יהי' שבועתו השני' נקרא' שבועה כלל בזה אמרי' כיון שהוא טוען שאינו פסול נאמן על עצמו כל שטוען ברי ומקרי שבועתו השני' שבועה וע"ז שפיר כתבו התוס' כיון דחשיד על השבועה לא מפסל רק מדרבנן כדמוכח בשבועות דף מ"ה דחשיב לה בכלל כל מה שתקנו רבנן שיהי' שכנגדו נשבע ונוטל וא"כ שוב יכול הוא לומר שברי לו שהוא אומר אמת ויכול לשבע שנית. ובזה ניחא מה דלכאורה תמי' טובא מה ראי' משם דהם דנעשה חשוד על השבועה בענין אחר שפיר יש לומר דבזה אינו משקר ואינו נפסל רק מדרבנן אבל כאן שהוא בענין אחד כל שככר נעשה חשוד ע"י עדים פשיטא דנפסל בזה וכבר הקשו בתוס' לעיל מיני' דהיאך השביעו שנית וכו' ע"ש בד"ה וחזר ולפמ"ש א"ש דכל דחשוד על השבועה אינו רק מדרבנן א"כ לגבי' נפשי' לא נעשה פסול דיכול לטעון ברי נגד עדים ואין הב"ד נזקקין לו ושפיר מקרי השבועה שני' שבועה וז"ב. ולפ"ז זה כאן אבל התם שפיר פריך דאיך אמרה תורה מודה במקצת ישבע נימא מגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא דממ"נ לגבי הבע"ד אינו נאמן והוה חשוד ואינו נאמן בשבועה ולגבי' דנפשי' נאמן אף בלי שבועה וז"ב.