שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ל״ח סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בהא דאמרו בקידושין ל"ח תניא רשב"י אומר שלש מצות נצטוו ישראל וכו' ומה חדש וכו' כלאים שאסורין איסור עולם ואסורים בהנאה ופרש"י דכתיב תקדש לשון הקדש והגאון מוהר"י פיק וכן הגאון מוהר"ע איגר ז"ל תמהו ע"ז בהגהות על הש"ס דבדף נ"ו בקידושין חזקי' פירש תקדש תוקד אש ור"א פירש תקדש פן תהי' קודש ופריך הש"ס אי מה קודש תופס דמיו ויוצא לחולין ומסיק מחוורתא כחזקי' וא"כ למה נקט רש"י שלא אליבא דדינא והיא תימא ובאמת שביותר תימא דבחולין דף קט"ו אמרו בש"ס בפשיטות על ר"א והא דכתיב פן תקדש תוקד אש אלמא דר"א גופא ס"ל כן. הן אמת שראיתי ברש"י בחומש פירש תקדש תסתאב כמ"ש באונקלוס שהוא כל דבר המתעב בין לשבח בין לגנאי נקרא הקדש וא"כ ל"ק קושית הש"ס דדוקא על ר"א דפירש שהוא קודש ממש פריך הש"ס אבל אם נימא דהכוונה תסתאב ואינו קודש לשבח רק לגנאי ל"ק קושית הש"ס אבל כאן פירש רש"י תקדש לשון הקדש א"כ הוא תימא דקשה קושית הש"ס וע' רמב"ן בתורה שפירש ג"כ לשון הקדש. אמנם משמים אנהורינהי לעינן דבספרי פ' תצא אמרו ומנין לכלאי הכרם שאסור בהנאה נאמר כאן קודש ונאמר להלן קודש מה להלן איסור הנאה אף כאן איסור הנאה הנה סתם ספרי ר"ש ופירש מלשון קודש ויליף בגזרה שוה דקודש קודש וע"כ דתקדש הוא קודש כר"א וכאן דר"ש הוא דאמר כן א"כ שפיר פירש רש"י דתקדש הוא קודש הן אמת דדברי הספרי הן תמוהים דמלבד דלא נמצא דרש זה בש"ס דילן אף גם דמצינו בחולין קט"ז ובכמה מקומות דר"ש למד להיפך דבב"ח מותר בהנאה דכתיב כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה. אך באמת הדבר נכון דתוס' פסחים דף כ"ד ד"ה אמרתי ובבכורות דף י' הקשו דאמאי לא גמר מקדש קדש מנותר דאסור אף בהנאה ותי' דעם קדש מאנשי קדש מסתבר יותר למילף דקאי קדושה אגברי ע"ש ולפ"ז כאן דכתיב פן תקדש וקאי קדושה על הכלאים שוב שייך יותר ללמוד מנותר ואם כן דברי הספרי נכונים וגם קושית הש"ס ל"ק דכיון דיליף גז"ש (לא) מדמינן לגמרי להקדש שיהי' תופס דמי' וגם דבקדושת הגוף כמו נותר א"י לחולין ואין לו פדיון וא"כ רש"י דפירש ברשב"י שפיר פירש דתקדש הוא מלשון הקדש וד' יראני נפלאות מתורתו ואני מגזע רש"י יגעתי לישב דברי רש"י על מכונם וזכות רש"י יעמוד לנו שאנחנו היום עש"ק בהעלותך שנת תרי"ג עדיין אנחנו בצרה וצריכין לרחמי שמים וזכותו דרש"י דנפיש טובא יתעורר עלינו שיסכרו פי דוברי שקר וישיבנו אבינו לתורתו.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.