שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ל״ב סימן ג׳

ומה שהקשה על מה דחקרו התוס' בב"ב דף קס"ב ד"ה תקנו אמאי אין מגרש כהן במקושר וע"ז הקשה מהאי דמשולשין יכתבו כהן הא יש סי' במקושר לא ידעתי מה קשיא לך דהא משולשין יכתבו כהן מוזכר לענין שטרות בדף ק' ע"ב ואם קשיא על הדין בטוש"ע אהע"ז סי' קל"ו הא לדידן באמת אין כותבין גט מקושר אבל בתוס' לא הי' להם ממה לפשוט או להקשות ודו"ק ואף דגם בשטרות תקנו מקושר גבי כהנים כדאמרו בב"ב דף קס"ב ב' כדי שלא תחלק בין גיטין לשטרות הא לא הי' נוהגין לכתוב כלל בשטרות הכהן כמ"ש בפסקי מהרא"י סי' ו' וסי' ז' וסי' י' ואם כן פשיטא שלא היו עושין מקושר וגם אינו לחיובא שיהא פסול בפשוט רק ע"ד עצה טובה שלא יפסידו נשותיהן ואם כן מכ"ש בשטרות דאינו חובה כ"כ ועיין תוס' שם ד"ה שלא ואם כן פשיטא שאין סי' גמור רק ע"פ מ"ש כהן והיינו כיון שצריך לכתוב סי' כהן ממילא צריך להיות מקושר אמנם עדיין קשה בהא דאמרו בכתובות דף כ"ד לא צריכה דכתב בי' אני פלוני כהן לויתי מפלוני מנה מאי אמנה שבשטר קמסהדי או אכולה מלתא קא מסהדי והא הי' צריך להיות מקושר ואם כן ע"כ אכולה מלתא קמסהדי דאם לא כן לא הי' לו לכתוב מקושר ואם לא כתבו בו מקושר פשיטא דלא אסהדו על כהן ואולי זה ודאי דאם הכהן כתב בפשוט וחייב עצמו בו פשיטא דנתחייב בו וכיון שלא הי' נוהגין לכתוב כהן כלל פשיטא דלא תקנו שיחקרו העדים אם הוא כהן ויכתבו מקושר דמה להם ולעדים בזה כל שנתחייב ולא תקנו רק על הכהנים המלוים שלא ילוו רק במקושר כדי שירגיל עצמו בזה ויעשה גם בגיטין כן כמ"ש התוס' אבל הלוה עני מה יעשה אם לא ימצא מי שבקי בשטר מקושר לא ילוה ומאן דיזיף בצנעא יזיף ולמה לו להרבות בעדים ורק היכא דצריך לכתוב כהן לסי' בזה פשיטא שצריכין להיות כדין כהן. ובזה יש לישב קושית התוס' שם ד"ה אמנה וכדרך שכתבו התוס' ולפמ"ש א"ש טפי דאם יש שני יב"ש וצריך לכתוב כהן ממילא כותבין במקושר א"כ זה גופא הסי' שהוא כהן. ובזה יש לישב מה שהקשו האחרונים דמה מועיל סי' של כהן הא העדים אין צריך לדקדק אם יש יב"ש אחר וכמ"ש התוס' בב"ב ד"ה וכן וא"כ אם א"י אם יש עוד יב"ש אחר אז אין מסהדין רק אמנה שבשטר ולפמ"ש א"ש דבאם כותבין לסי' אז כותבין במקושר ואז זה הוא סי' שהוא מקושר וע"כ שהוא כהן. ובזה מיושב דברי הטור בחו"מ סי' ל"ט שכתב דאם הי' משולשין יכתבו סי' ולא כתב שיכתבו כהן וכתב הב"י למה שינה מלשון המשנה ולפמ"ש א"ש דלדידן דאין כותבין גט מקושר ושטר מקושר א"כ אין מכהן שום ראי' דלאו אכולה מלתא מסהדי ובזה מיושב קושית הח"מ והב"ש סי' ג' ודו"ק. והנה ק"ל בהך דגט מקושר דהש"ס מפרש דהוה באתרא דכהני דקפדי וק"ל טובא דא"כ לב"ש דס"ל דלא יגרש אדם אא"כ מצא בה ערות דבר א"כ ל"ש גט מקושר דהא אסור לגרש אא"כ מצא בה ערות דבר וא"כ שוב מצוה לגרש ולמה יתקנו מקושר שלא יגרש וא"ל דבאמת סתם דלא כב"ש דהרי הש"ס רצה לומר תחלה דהוא מהכתוב אחר כך אמר דהוא מדרבנן אבל משמע דעל כל פנים היא הלכה פסוקה וכעין זה כתבו התוס' בע"ז דף ל"ו ובסוטה דף מ"א ועוד גם לב"ה בזיווג ראשון מודו לב"ש דאסור לגרש אא"כ מצא ערות דבר ועסי' קי"ט באהע"ז וב"ש שם וא"כ אטו אתרא דכהני דווקא זווג שני הי' להם וא"ל דחשו שמא יגרשה מדעתה דמותר אז בלא ערות דבר דז"א דהרי חשו דקפדנים הם ויתחרט אחר כך ומי בקש מידה שתתרצה ובע"כ א"י לגרש וצ"ע דסתם דלא כב"ש וב"ה.