שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ג׳ סימן ג׳

אחר זמן רב מצאתי בברכות דף נ"ג ע"א בהא דמשני הא דאיכא חזנא ופירש"י שם שמש שאוכל בבהכ"נ ומשמע ע"כ שמש של בהכ"נ ממש דלכך שייך לומר דעשוי לאור שיראה השמש וראיתי במ"א סי' רצ"ח סקט"ו שפירש שם השמש אוכל בבית הסמוך לבהכ"נ כמ"ש סי' רס"ט וכוונתו למ"ש שם בשם התוס' לענין אורחים דאכלי ושתי בבי כנישתא ותמהני דמלבד דהרמב"ן חולק גם שם ועיין ט"ז סי' קנ"א ס"ק א' אף גם דכאן משמע בפשיטות דהשמש יאכל בבהכ"נ ממש ונעשה להאיר לו ובאמת פירוש המ"א דמיירי בחלונות פתוחים לבהכ"נ זה דחוק אף גם דבעירובין דף ע"ד הנ"ל דאמרו ג"כ דחזנא הוא דהוה אכיל בביתי' והוה אתי וביית בבי כנישתא משמע בבי כנישתא ממש קאתי לי' לישן ואף דשם מבואר דאכיל בביתי' היינו משום דמעשה שהי' כך הי' דהי' לו בית לאכול אבל פשיטא דשמש עדיף מאורחים שמותר לאכול בבהכ"נ ממש וצ"ע בזה. והנה בעירובין דף ל"א קסברי רבנן דאסור לקנות בית באיסורי הנאה ור"י ס"ל מצות לאו ליהנות נתנו וקשה טובא דניהו דזה לא מחשב הנאה מה שמותר לו לילך חוץ לתחום דמצות לאו ליהנות ניתנו והרי אסור לאכול בבית הקברות כמ"ש הרמב"ם והסמ"ג בהלכות אבל וכן קי"ל בטוש"ע יו"ד סי' שס"ח ולמדו מדין בהכ"נ דאסור לאכול ולשתות וכמ"ש בשה"ג סביב האלפסי פ' נגמר הדין דהאיסור הוא משום קדושת בה"ק וא"כ כיון דאסור לאכול בו ניהו דאינו רק מדרבנן אבל עכ"פ צריך להיות מקום פיתא והרי אינו ראוי לאכול שם ואולי לצורך מצוה יכול לאכול שם אבל אכתי קשה דהא מסיק הש"ס דמותר לערב אף לדברי הרשות וא"כ למה יהי' מותר בבה"ק ומכאן הי' נראה כיון דעכ"פ ראוי לאכול שם מצד עצמו מקרי מקום דירה ומזה ראי' דלא כמ"ש הפרמ"ג באו"ח סי' שס"ה דאם מת בבית שהעירוב שם לא מועיל דהא הכהנים אסורים לכנוס בו והרי כאן מבואר דאף בעירובי תחומין מותר וצ"ע. כעת שבתי וראיתי דל"ק דהרי שם אזלינן דאין מערבין אלא לדבר מצוה וא"כ כיון דלצורך מצוה הוא מותר לאכול שם דלא עדיף מבהכ"נ ממש דלדבר מצוה מותר לאכול שם ואף דשם האכילה גופא היא המצוה מ"מ גם כאן כיון דבאמת לא אכל שם רק דבעינן שיהי' ראוי לאכול שם וכיון דמערב לדבר מצוה ואין לו מקום אחר לקנות העירוב רק שם פשיטא דמותר ועוד כי האורחין מותרין להיות בבהכ"נ ועיין באו"ח סי' קנ"א בטו"ז שם והדבר תלוי במחלוקת התוס' עם הרמב"ן בפירוש הא דאמרו גבי אורחין דאכלי ושתי בבי כנישתא וא"כ כיון שהוא לדבר מצוה שוב עכ"פ מותר לאכול שם דלא גרע מאורחין שמפני שאין להם מקום לאכול התירו להם בבהכ"נ כ"ש בזה דהוא לצורך מצוה ולכך הוצרך לאסור משום דאסור ליהנות ולקנות בית באיסורי הנאה וז"ב. עוד נ"ל דאין קושיא משם דלפמ"ש בשה"ג סביב האלפסי פ' נגמר הדין לחלק בין קברות של רבים דהוקצה לצורך מתים של רבים דאסור בכל דבר שיש בו בזיון משא"כ בקבר יחיד דאינו רק משום דאסור ליהנות מהקבר ושוב אינו מוקצה לאסור במקום שלא נקבר וגם שוב יש לחלק בין קבר בנין לקבר קרקע עולם ע"ש באורך א"כ לפמ"ש רש"י בס"פ א"ב דקאי בקבר יחידי ועיין במהרש"א באורך דלא קאי אדלעיל דמיירי בקברות של רבים א"כ שוב לא שייך בו איסור דאכילה ושתי' בבה"ק ואין כאן מקום לאסור רק משום דאסור לקנות בית בא"ה והיינו בקבר בנין וכדומה דקרקע עולם אינו נאסר וז"ב מאד.