ביום ד' פ' וירא הי' ברית מילה בבהכ"נס שלי והשמש הי' הבעל ברית ומפני שדירתו היתה קטנה מהכיל ע"כ אמרו שיפנו העזרת נשים שיאכלו שם הבעלי כבודים ובבואי לשם שהייתי סנדק גערתי לפי שאני התנתי בעת הקמנו האבן של הבהכנ"ס שיהי' קדושת בהכנ"ס עליו לכל דבר וא"כ אסור לאכול על הברית בבהכ"נ וראיתי בש"ע א"ח סי' קנ"א ס"ד כשנקבצים לעבר השנה בב"ה מותר לאכול שם וכתב המ"א דסעודת מצוה מותר ולכאורה ה"ה ברית מילה דודאי נקרא סעודת מצוה אבל המ"א ביאר שם בשם הגהת סמ"ק דדוקא עיבור השנה דאין עולין בה רק בפת וקטנית וא"כ בברית מילה דיש לחוש לשכרות אסור ועיין פרמ"ג שם שביאר בהדיא דכ"מ שיש לחוש לשכרות אסור. אך נראה כיון דאורחים אוכלין ושותין בבי כנישתא כמ"ש הט"ז סק"א שם וכיון דהוא שמש בבהכ"נ ודר שם וא"כ הו"ל כאורחים דמותרים לאכול ולשתות דהוא בית שלהם וגם בשמש דביתו שלו מקרי כיון דדר שם ועיין בעירובין דף ע"ד ע"ב והכא חזנא הוא דהוה אכיל נהמא בביתי' והוה אתי וביית בבי כנישתא ומשמע דשמש הכנסת מותר לישן בבהכ"נ שהוא שומר לביהכ"נ אף דיש לדחוק דבדירה שבתוך בהכנ"ס הוה ביית מ"מ פשטת לשון משמע דהוה ביית בבהכ"נ עצמו ובחידושי להלכות מזוזה הארכתי בזה לישב קושית המהרש"א שם וע"כ יש להקל על השמש דהיכן ילך לעשות הברית כיון דביתו שם וגם יש לצדד שעזרת נשים אולי לא נתקדש כ"כ וכמו עליות של בהכ"נ לא נתקדשו כ"כ ועיין בש"ע סי"ב שם ואולי גם עזרת נשים לא נתקדש כ"כ ועכ"פ בכלל בהכ"נ לא מקרי והיא סעודת מצוה והוא עני אין לחוש לשכרות כ"כ וע"כ לפע"ד נראה דיש להקל ועיין סנהדרין דף י"א דר"ג אמר השכימו לעלי' ואולי משום דהי' שבעה בפת וקטנית ולכך הי' לו עלי' מיוחדת ולא רצה להקל אף בסעודת מצוה ולכך אין עולין רק במזומנים לה דמי שאין צורך לו שוב אסור לאכול אף בעלית בהכ"נ וצ"ע.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ג׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
