שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ב׳ סימן ה׳

והנה בש"ק פ' נשא שנת כת"ר נתחדש לי ספק אחד בענין סוטה דכתיב ושכב איש אותה ש"ז ומשמע דבעינן שיהי' ראוי להזריע איך הדין אם בעל אותה הבועל באופן שלא בא עלי' לגמרי כ"א הערה בה ובאופן שאינו ראוי להזריע אם המים בודקים אי נימא דבעינן שתטמא ממש ותאסר לבעלה וזה דוקא בש"ז ממש אבל כל שלא הי' ביאה ממש אין המים בודקים או דלמא כל שהי' ראוי להזריע אף שלא הזריעו המים בודקים ומהא דאמרו פרט לשקינא לה דרך אברים אין ראי' דהקינוי אינו מקרי קינוי כל שלא קינא לה ע"ד ביאה ממש אבל כל שקינא לה על ביאה ממש אף שבאמת לא הי' ביאה ממש מ"מ המים בודקים וגם מהא דאמרו לא הי' מתנה עמה על כל ביאה לא נאסרה אין ראי' דמתנה שיגלגל ע"ז לא הי' מתנה אבל אפשר שגוף הביאה שמשקה אותה המים בודקים אף שלא הי' ביאה גמורה. ובזה הי' מקום לפרש הא דכתיב ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה ולכאורה כפל לשון הוא ולפמ"ש יש לומר דגם בלא נטמאה אין הכוונה שלא נטמאה כלל רק שלא נאסרה עליו ועכ"פ זה נלפע"ד ברור דמ"ש ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא היינו שלא בא עלי' כלל אז ונקתה ונזרעה זרע אבל כל שהי' מקצת ביאה רק לא באופן שנאסרה עכ"פ לא תקבל שכר שתהי' ונזרעה זרע וז"פ. ומצאתי באוה"ח שפירש והיא טהורה דהיינו שטהורה ממש שלא הי' אף דברים מגונים כגון חיבוק ונישוק כלל ע"ש. והנה לכאורה קשה כיון דעכ"פ אם עשתה קצת איסור לא נפקדה א"כ מ"פ בברכות ל"ב וסוטה כ"ו א"כ יסתרו כל עקרות ויפקדו הא עכ"פ אסורה ביחוד וא"כ עשתה שלא כדין ואיך תפקד בבנים אך נראה דהרי אמרו בסנהדרין כ"ב דקשים גירושין שהרי התירו ליחד ולא התירו לגרש וא"כ עקרה שצריך לגרשה שוב מותר היחוד כדי שלא תתגרש. ובזה מיושב קושית התוס' בסוטה כ"ו דא"כ לימר לנפשי' דא"כ יסתרו כל היולדת בצער ולפמ"ש א"ש דבזה אסורה להתיחד ולא תפקד בבנים לבנים וכדומה שהרי עשתה שלא כדין ובאמת מה דכתיב ונקתה ונזרעה זרע היינו באופן שהי' הקינוי ממש וכן קי"ל דקינוי יכול להיות משנים ג"כ הן אמת דבלא"ה צ"ב דמה היא קושיא א"כ יסתרו כל עקרות אם נימא קינוי אינו רק רשות א"כ דלמא לא ירצה הבעל לקנות וצ"ל דהבעל ג"כ יתרצה שירצה שתפקוד בבנים ובזה יש לישב הקושיא של התוס' דביולדת בצער אפשר שהבעל לא ירצה לקנות לה בשביל זה. ובזה מיושב הגרסא שגרסו דר"ע אמר זה לר"י והיינו דר"ע לשטתו דס"ל קינוי חובה וע"כ לא הקשו התוס' שם דלר"ע י"ל דהחובה היא כך על עקרה דבלא"ה צריך לגרשה אבל בסוטה דר"י הקשה כן והרי ר"י ס"ל רשות ושפיר הקשו בתוס' מיהו כבר כתבתי דאף למ"ד רשות יש לישב דבעקרה ירצה הבעל לקנות משא"כ ביולדת שחורים וכמ"ש למעלה יש לישב הגרסאות שונות שבברכות הגרסא וזו שלא קלקלה נפקדת ובסוטה הגרסא וזו שלא נסתרה נפסדת ולמה הקשו התוס' בסוטה ולא בברכות ועצל"ח שם ולפמ"ש יש לומר דהנה כבר כתבתי דמה שנקתה ונזרעה זרע הוא בשלא נתיחדה באיסור רק דבעקרה אף שנתיחדה באיסור כל שהיא עקרה התירו להתיחד ולפ"ז שפיר פריך וזו שלא קלקלה נפקדת דהיינו בעקרה כמו חנה שפיר תהי' נפקדת וא"כ אין מקום להקשות מיולדת בצער אבל שם שאמר וזו שלא נסתרה נפסדת וא"כ הקשו מאשה שלא תעבור כלל שפיר הקשו בתוס' דא"כ גם יולדת בצער נימא הכי: