שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק כ״ט סימן ד׳

והנה נשאלתי מתלמידי החתן כמר גרשון קארצר נ"י איך הדין אם אחר גמר המצוה אם מברך אם לאו ורצה לפשוט מהך דכיסוי דכת' הבה"ג דהוא גמר מצוה של שחיטה והשבתי דל"ד דשם הענינים חלוקים דשחיטה וכיסוי תרי מילי ננהו מה שאין כן במצוה אחת ותדע דבמנחות דף מ"ב מבואר דכל מידי דגמר הוא המצוה מברכינן עליו והרי מברכין על תפלין אף שהיא רק גמר מצוה דעשי' וע"כ משום דהן פעולות חלוקות אבל במצוה אחת לא נשמע מזה. והנה בזמן המשנה זה הפותח והאחרון מברכין הרי דמברך המתחיל והגומר וגם משם אין ראי' דשם עניני הקריאה חלוקים וכמ"ש התוס' בד"ה הנ"ל וע"ש במי שנשתתק באמצע דהאחרון א"צ לברך וכן בנשתתק באמצע המגלה רק דמתחיל ממקום שפסק ועט"ז סי' ק"מ ס"ק א' דרך כלל נלפע"ד דאם הגומר שמע מהמתחיל ודאי אינו מברך אבל אם לא שמע נלפע"ד דמברך הגומר גם כן וממילה ופריעה ודאי אין ראי' דאף דמל ולא פרע כאלו לא מל משום דשם הם ענינים חלוקים ובודאי אם לא שמע הפורע מהמברך ודאי מברך לעצמו.