שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק כ״ה סימן ג׳

ומה שהקשה עוד ברש"י דף ח' גבי אם הי' רמץ חם שכתב הטעם דמותר משום דבעודם עצים היו מוכנים להסק ולבשל ולצלות ועודנו בתשמישו זה ואיידי דחזי לצלות בי' ראוי להניחו על הדם וע"ז הקשה מדברי רש"י בביצה דף ל"ב במשנה ד"ה ואין שכתב דאין משתמשין בעצים שלא נעשו כלי מעיו"ט דלא נתנה אלא להסקה וכ"כ בביאור יותר בדף ל"ג ד"ה לא יטול אלא מן האבוס וכן הקשה מהא דאמרו בדף ל"ב אי לפי שלא נתנו עצים אלא להסקה ואמר שהקשה למוהרש"ק והניחו בצ"ע. הנה לפע"ד הדבר נכון דאמת הדבר שעצים לא נתנו אלא להסקה אבל זה בעודם קיימים נתנו להסקה אבל לאחר שהסיקם והאפר לא יוכל להסיק ממילא דעתו לעשות איזה מעשה שראוי לעשות באפר וא"כ כל שהרמץ חם שוב דעתו לצלות בו וכל שאינו מוקצה ומותר לטלטלו ולהפוכי בי' שוב ראוי לכסות הדם וא"כ דברי רש"י מבוארים מאד בדף ח' ול"ק כל הקושיות דבאמת בעודו קיים העץ לא ראוי אלא להסקה או לעשות בו כלי והוה מוקצה אבל כל שכבר הוסק דעתו להשתמש כל מה שיוכל ודו"ק היטב.