והנה במה שהארכתי למעלה אי מועיל הפקר בשבת אחר זמן רב מצאתי בעירובין דף ע"א דב"ש סברי ביטול רשות מקני רשותא הוא ואסור בשבת וב"ה סבר אסתלוקי רשות בעלמא הוא ואסתלוקי רשותא בשבתא שפיר דמי ע"ש הרי בהדיא דאסתלוקי מרשות מותר בשבת וה"ה הפקר דאינו רק מסלק הדבר מרשותו ונעשה הפקר שיצא מרשותו ובזה מותר בשבת. והנה בהא דאמרו שם דף ע' ואין נוטלין רשות פשיטא לא צריכא אע"ג דאמר לי' קני ע"מ להקנות ופירש"י דמהו דתימא שליח שויא קמ"ל דכיון דלא מצי קני איהו לאשתרוי ל"מ לאקנוי ע"ש וקשה לי כיון דזה אין רק ביטול רשות והוה כמו הפקר א"כ איך אפשר להיות על ידי שליח הא הר"ן כתב ריש פסחים דאם אומר לאדם הפקר נכסי ל"מ וגם ביטול חמץ אינו מועיל ע"י שליח אף שאינו רק סילוק רשות בעלמא דחמץ אינו ברשותו של אדם ומכ"ש בזה ומכאן ראי' להב"י סי' תל"ד שחולק על הר"ן בזה וצ"ע. ובזה יש לישב מה שלפום ריהטא ק"ל בהא דאמרו דהוה קני ע"מ להקנות דלא ובנדרים דף מ"ח פלפל בש"ס בזה והרמב"ם פסק דקנה ומצאתי בישועת יעקב סי' ש"פ שהרגיש בזה וד' יודע כי בראשית ההשקפה עלה בלבי קושיא זו. ולפמ"ש א"ש דבאמת אינו תורת קנין רק שזה מסלק רשות אבל זה אין לו דבר שיקנה ובכה"ג ודאי קני ע"מ להקנות לא קני וז"ב ופשוט. אחר זמן רב מצאתי בתוס' ר"ה דף ז' ד"ה דהרי דכתבו דאם נדר אפילו ליל ראשון ליכא שלשה רגלים דאין עולה למנין הרי משמע דיכול לדור ברגל וה"ה בשבת ושם א"צ להרגל דנדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט. והנה דרך אגב ארשום מה שהקשה אותי הרב מוה' אברהם קאמפף דא"כ הא דאמרו בדף ו' שנה בלא רגלים היכא משכחת לה והא משכחת לה דנדר בליל רגל ראשון דאז אין אותו הרגל מצטרף וליכא שלשה רגלים וכמ"ש התוס' ועיין בט"א שם שביאר דבעינן דוקא שיתחייב מקודם יו"ט דאז בשעה שהתקדש היום כבר נתחייב אבל כל שנתחייב ביום טוב לא מקרי ג"ר שלמים ושפיר משכחת לה שנה בלי רגלים דשנה מ"מ מלי ורגלים ליכא. אמנם לפע"ד נראה דמה דלא חל הנדר כשהי' ברגל הנדר אף דיכול להצטרף סוף הרגל עם תחלת הרגל וכמ"ש התוס' בדף ו' ד"ה שנה וצ"ל דהא בעינן כסדרן ואם צריך לצרף סוף עם תחלתו לא מקרי כסדרן ולפ"ז שם דקאמר בשלמא למ"ד כסדרן משכחת לה אלא למ"ד שלא כסדרן היכא משכחת לה א"כ למ"ד שלא כסדרן א"כ אף בכה"ג לא משכחת לה דהא עובר גם ברגל דמצטרף הסוף הרגל עם הראש וז"ב והרי התוס' ביארו בהדיא כן גבי שנה בלי רגלים דסוף הרגל מצטרף עם תחלתו.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק כ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
