שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י״ט סימן ו׳

עוד יש לי לומר דבאמת צ"ב מה קאמר ר"י שא"י להתרפאות ולחיות אטו כל השבורות רגלים טריפות ועתוס' חולין נ"ז חלקו בין חתיכות רגלים לשאר טריפות וה"ה בשבורה בעצמו יש לחלק ומה גם דטריפות שבורה שהיא מחמת שסופו לנקוב הריאה וכדומה א"כ יוכל לעשות בה מלאכה קודם שתהי' טריפה גמורה וי"ל כיון דהוא ג"כ אינו יודע שמא תטרפה תיכף גם כן יחוש לנפשו ולא יעשה בה מלאכה שמא עי"ז תטרפה ותמות וע"ז אמרו רבנן דלמא מרבע עלי' ואתי לשהוי והרי חזינן שמרביעין עלי' ויולדת וע"ז אמר לכשתלד היינו דניהו כשתלד זה מופת שאינה טריפה אבל מנא ידע שתלד והרי היא אינה ניכר ולא יוכל לרבע דלמא עי"ז תטרפה ולא תלד ואדרבא תמות עי"ז שלא תוכל להכיל הריון. ובזה מיושב מה דקשה להרש"ל מה ראי' אטו כל הבהמות שבורין מרביעין ויולדות רק שראו איזה בהמות שילדו ודלמא הם מהמיעוט להרש"ל אבל הנכרי יחוש שמא תמות ולפמ"ש א"ש דזה דמשני ר"י באמת דניהו דכל שילדה זה מופת שעדיין לא נטרפה או שהיא מן המיעוט אבל כל שעדיין לא הולידה יחוש לנפשו ובזה נחלקו ת"ק ור"י ול"ק קושית הכו"פ ודו"ק היטב.