שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י״ח סימן ו׳

והנה לפע"ד מצאתי ראי' ברורה לשיטת האגודה דכל שנאנס ביום האחרון לא מקרי אונס מהא דאמרו בר"ה דף ז' ע"ב והרי רגלים דלא חייב לאתויי וקחשיב ומשני כיון שצריך לאתויי מעיקרא מחייב וקאי ופירש"י דהי' לו להקריב בערב הרגל ולכאורה קשה כיון דאף ביום ראשון לא חייל לנדרא עד יום שני דאין נדרים ונדבות קרבין ביו"ט ואם כן אין לך אונס גדול מזה ואונס רחמנא פטרי' וע"כ דכיון ששם עבר עליו שלשה רגלים והי' לו משך זמן שלשה רגלים להקריב נדרי' ולא הקריב אף שנאנס ביום האחרון לא מקרי אונס וזה מדוקדק בלשון כיון שצריך לאתויי מעיקרא מחייב וקאי. ובזה מיושב היטב מה דהקשו התוס' דהא לר"מ דאמר ברגל אחד אינו עובר עד שיעבור עליו כל הרגל וה"ה לרבנן עד שיעברו שלשה רגלים ולפמ"ש ל"ד דשם לא הי' לו זמן להקריב כ"כ ולכך אינו עובר עד שיעבור כל הרגל אבל כאן דהי' לו זמן שלש רגלים דלר"ש שלשה רגלים כסדרן בעינן וא"כ שפיר עובר בתחלת הרגל השלישי. ובזה מיושב מה שהקשו מהא דאמרו בביצה דאין מביאין תודה בחג המצות ובעצרת אלא בחג הסוכות ומשמע דאינו עובר אם מקריב בחג הסוכות אף דמקריב בחוה"מ דאין נדרים קריבין ביו"ט ולפמ"ש א"ש דשם למאן דלא בעי כסדרן ואמרינן לי' שיקריב בסוכות דאל"כ לא יהי' יכול להקריב בפסח ועצרת כמו שפירש"י ואם כן כיון שעוד יש לו משך זמן מסוכות ועד פסח ועצרת א"כ בכה"ג אינו עובר תיכף בהתחלת הרגל משא"כ כאן דכבר עבר הזמן שלא נשאר לו רק אותו הרגל בזה אמרינן דמחייב ברגל הראשון ועובר תיכף אף דאנוס כיון דהי' יכול להקריב כל משך שלשה רגלים ודו"ק היטב כי היא ראי' נפלאה להאגודה. ובזה יש ליישב מה דאמרו בר"ה דף ו' אלא דנודר בעצרת היכי משהי להו ועברי בעשה שהקשה בט"א דלמא חל עצרת בשבת ואין קרבן יחיד דוחה את השבת וכיון שא"א להקריב אינו עובר על ב"ת ולפמ"ש א"ש דכיון דעל העשה עובר ברגל אחד א"כ שוב לא מקרי אנוס דלמה הי' ממתין עד יום האחרון ויום האחרון אסור להקריב ועדיף מהך דאגודה דשם לא הי' פשיעה כ"כ דסבר שיבוא ביום האחרון וכאן ידע דיהי' אסור ואף דאינו עובר רק עד שיעבור כל הרגל לר"מ דתלוי ברגל אחד היינו היכא דיש לו זמן בתוך הרגל י"ל דסבר שיש לו זמן וכיון שאינו רק רגל אחד וחשב שיוכל להקריב בחוה"מ ודרך להקריב במועד קרבנות לא חשוב כ"כ פשיעה אבל בזה שידע שא"א להקריב וגם כבר הי' פסח רק שהי' מחוסר זמן עכ"פ לא מקרי אנוס ודו"ק: