שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י״ח סימן ג׳

ובזה נלפע"ד ברור לישב מ"ש הקצה"ח להקשות לר"ל דס"ל דאונסא רחמנא חייבי' נמי אמרינן אם כן האיך אמרו בגיטין דף ע"ה הר"ז גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ע"מ שתניקי את בני מת האב או הבן אינו גט ואמאי הא אין לך אונס גדול מזה ואף לרשב"ג הוא משום דלהרווחה קא מכוין והא לא אצטריך אבל אונס לא מקרי כמאן דעבד ובירושלמי תלה באמת לפלוגתא דר"י ור"ל בפלוגתא דרשב"ג ורבנן אך להש"ס דילן מבואר דפליגי אי להרווחה קמכוין או לצעורה ואם כן קשה על ר"ל ע"ש שהאריך בזה. ולפמ"ש א"ש דהנה כבר כתבתי דלכך הוה אונסא כמאן דעבד משום דלא נתכוין רק להפליג בדברים שלא יעבור על התנאי וישתדל בקיום התנאי אבל כל שאין ביכלתו לא אסיק אדעתי' שיבטל עי"ז המעשה ולפ"ז זהו בכל התנאים אבל בגט אם נימא דלצעורה קמכוין שוב נתכוין בודאי לקיום התנאי וכל שהי' אונס לא נתקיים התנאי ומעתה דברי הירושלמי והש"ס דילן בחדא מחתא מחתינהו דלרבנן דס"ל לצעורה אף לר"ל ל"ש אונס כמאן דעבד ולרשב"ג דס"ל דלהרווחה שוב באמת פטור דהו"ל אונס ואונס כמאן דעבד לר"ל. ובזה נלפע"ד לישב הא דהקשה האגודה בהא דתקן הלל שיהי' חולש ללשכה ולמה הוצרך לכך והא אין לך אונס גדול מזה ואונסא כמאן דעבד והתם כיון דהי' יכול כל השנה לפדות ולא פדה והמתין עד יום האחרון אין זה אונס גמור וכן קי"ל בש"ע יו"ד סימן רל"ב והדבר צ"ב דאטו קנסא היא דקנסינן לי' שהמתין עד יום האחרון ולפמ"ש א"ש דהא באמת מהראוי שיהי' אונסא כמאן דלא עבד וסוף סוף לא קיים התנאי והאיך יפדנו בע"כ ורק דס"ל דעיקר התנאי הי' הפלגת דברים בעלמא שלא יבטל התנאי ויעשה כל אשר ביכלתו לקיים אבל כל שיארע אונס שיתבטל המעשה זה לא הי' בדעתו ולפ"ז כל שהתרשל ולא רצה לקיים התנאי וביום האחרון אירע אונס אם כן מה בכך שאנוס הא עכ"פ לא קיים תנאי וא"ל דהוה אונס דז"א דעכ"פ מה שלא רצה לקיים התנאי עד יום האחרון זה מקרי ביטול התנאי ובכה"ג ודאי אונסא כמאן דלא עבד דהרי הפליגו בדברים שיקיים תנאו וישתדל בכל יכלתו והוא לא השתדל ובכה"ג בודאי אונסא כמאן דלא חייבי'. ובזה מיושב היטב הא דקאמרו מתקנתו של הלל נשמע הרי"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת ע"כ אינה מגורשת ותמה הקצה"ח סי' נ"ה להאגודה הא הו"ל אונס גמור במה שזה לא רצה לקבל ולפמ"ש א"ש דבגט דלצעורי קמכוין אם כן לא מועיל אף אונס דהא הוה לצעורה ואף לרשב"ג כתבו התוס' בגיטין דף ע"ה ד"ה כלל דבזה גם רשב"ג מודה דלא אמרינן להרווחה כיון דהתנה ע"מ שתתן לי מאתים זוז בדעתו הי' שיקבל וכל שלא קבלם אינה מגורשת ע"ש ואם כן ל"ש בזה אונסא כמאן דעבד וז"ב כשמש. ובזה מיושב קושית הקצה"ח סי' כ"א מהא דכלכם חתומו דאמרינן בפ' המקבל דאם מת אחד מהם דהגט בטל והא בדף י"כ פליגו ר"י עם ר"ל בכלכם חתומו דשנים משום עדים וכלם משום תנאי והא אונסא כמאן דעבד ולפמ"ש א"ש דהרי רש"י פי' בדף י"ח דכלם משום תנאי לביישה ברבים והיינו לצעורה וכל לצעורה ל"ש לומר אונסא כמאן דעבד וכמ"ש ודו"ק.