ראיתי במלמ"ל פי"א ממכירה ה"א שהביא בשם המהר"ם אלשקר בשם הריב"ש דאף אם נאמר דיש טענת אונס בגיטין דוקא שנתקיים כמו שהתנה רק שהי' אנוס עד"מ באומר הרי"ז גיטך אם לא באתי ופסקי' מברא דאז באמת הוא לא בא והי' ראוי לומר דשמי' מתיא ונתבטל הגט אף דלא נתקיים התנאי כיון דבאונס לא נתקיים אבל בביטול התנאי כגון שאמר הרי"ז גיטך אם באתי ועכבוהו עכו"ם בע"כ ולא הניחוהו לבא או שאמר הרי"ז גיטך אם לא באתי ואנסוהו והביאוהו דאז נתבטל הגט באונס ולזה אף שנתבטל הגט באונס עכ"פ לא נתקיים התנאי ונתבטל הגט אף שבאונס הי' סוף סוף הא נתבטל הגט אף שהי' באונס אין כאן גט ומינה דבד"מ כל שנתבטל התנאי אף שהי' באונס אין כאן חיוב ע"ש ולפע"ד תמוה דין זה דהרי אמרו בגיטין דף למ"ד ההוא דא"ל אי לא פייסנא לה עד תלתין יומין להוי גט אזל פייסא ולא אפייסא אמר ר"י מי יהיב לה תרקבי דדנרי ולא אפייסה איכא דאמר אמר ר"י מידי תרקבי דדינרי בעי למיתב לה הא פייסה ולא אפייסא הא כמ"ד יש אונס בגיטין הא כמ"ד אין אונס בגיטין וקשה טובא דהא כאן עכ"פ נתבטל התנאי והוה כאומר הרי"ז גיטך אם באתי ולא הניחוהו עכו"ם לבא דהרי לא קיים התנאי שהי' צריך לפייסה ולתת לה תרקבי דדנרי ואז הי' מקרי מקיים התנאי אף שלא נתפייסה כמ"ש התוס' וכל שלא נתן הרי לא קיים התנאי וא"כ אף שהי' באונס שלא רצתה להתפייס מ"מ עכ"פ לא נתקיים התנאי ונתבטל התנאי אף שהי' באונס ואף שיש אונס בגיטין מ"מ עכ"פ לא קיים התנאי ומהראוי להיות גיטו גט אף למ"ד יש אונס בגיטין ובשלמא ללישנא בתרא דאמר מידי תרקבי דדנרי בעי למיתב לה והוה אונס בגיטא שפיר דלא הוה גיטא אף דלא נתקיים התנאי מ"מ כיון דלא בעי למיתב תרקבי דדנרי א"כ מה דפייסה חשוב קיום התנאי אף שלא נתן לה תרקבי דדנרי מ"מ הוא פייסה במה דאפשר ונאנס ושפיר חשוב אונס אבל ללישנא קמא דצריך ליתן תרקבי דדנרי וכ"ז שלא נתן לא קיים התנאי ואף שיש אונס בגיטין עכ"פ לא קיים התנאי ולמה אמר דס"ל אין אונס בגיטין וצ"ע. וראיתי בר"ן שכתב על דברת התוס' דמינה שמעינן דהאומר שדי נתונה לך אי לא מפייסנא לפלוני ופייסו בכל מה שיכול לפייסו ולא אפייס דפטור דדוקא בגיטין כיון דאין אונס בגיטין אבל בד"מ דיש אונס הרי אנוס ולפמ"ש המלמ"ל אף למ"ד יש אונס בגיטין הוה אונס כל שלא קיים התנאי אף דהוה באונס מ"מ נתבטלה המתנה אף שהי' באונס וצ"ע כעת כי לא נתחוורתי היטב בחילוקו של הריב"ש והמהר"ם אלשקר כי אין ספרים אתי כעת אח"כ חפשתי בשו"ת הריב"ש ולא מצאתי החילוק הזה ועיין בסי' צ"ח צ"ט ובסי' ר"כ שמפלפל מענין אונס בגיטין ומביא הסוגיא דאי לא מפייסא ואינו מחלק בזה וצ"ע אי' מקומו ועיין בש"ך חו"מ סי' כ"א שהאריך בענין פלוגתת ר"י ור"ל אם יש אונס והביא הירושלמי מקדש אני לך ע"מ מכניסך ביום פלן וארעו אונס ונחלקו ר"י ור"ל אם מהני אונס בגיטין וקידושין או לא ולשיטת הריב"ש צ"ע שלא שייך בזה אונס בגיטין וקדושין ועשו"ת רלב"ח סי' ק"כ וגם הוא העתיק איזה דברים משו"ת הריב"ש בענין אונס בגיטין מה שלא מצאתי וגם הוא כתב כפי מה שהועתק לו כמ"ש בעצמו וצ"ע. והנה לפע"ד הי' נראה להסתפק בענין משפטי התנאי' דבר חדש דאם התנה על מנת שיהיה כך וכך אם הכוונה שכל שלא בטל הדבר בידים אף שלא נעשה התנאי סגי ועיקר הכוונה הי' שמחויב לקיים התנאי כל שאפשר ומכ"ש שלא יבטלו בידים אבל כל שלא יכול לקיימו סגי או דלמא דתלוי בקיימו ולא קיימו ולפע"ד נראה דבזה נחלקו ר"י ור"ל באונסא אי כמאן דלא עביד או כמאן דעביד דהיינו ר"י ס"ל אונסא כמאן דלא עביד והיינו דבעי שיקיים התנאי בפועל וכל שקרה אונס שלא קיים עבר על התנאי ור"ל ס"ל כמאן דעביד היינו דלא הי' הכוונה רק שיעשה אם יוכל ולהפליגו בדברים נתכוין ולכך כל שאירע אונס הוה כמאן דעביד ויתכן יותר למאן דגרס כמאן דלא עבר ור"י ס"ל כמאן דעבר דהיינו שר"ל סובר דכל שלא קיימו התנאי אף שהי' באונס הרי עבר ור"י סבירא לי' דסגי כל שלא ביטל התנאי והרי עכ"פ לא ביטל ולולא דמיסתפינא דלא לחכו עלה בבי מדרשא הייתי אומר דזה תלוי במחלוקת ר"י ור"ל בקיימו ולא קיימו וביטלו ולא ביטלו דאם נימא דביטלו ולא ביטלו והיינו דהתורה אמרה דעובר על לאו וכל שבידו לקיים העשה הרי העשה הוה כמו תנאי דאינו עובר על הלאו רק כל שלא קיים התנאי ואם כן אם נימא דתלוי בביטל ולא ביטל והלאו מתלא תלי וקאי כל שלא בטלו אם כן גם בתנאי בני אדם כל שלא ביטל בידים אף שעובר עליו ולא קיים העשה בכ"ז אינו בטל המעשה ולמאן דס"ל דקיימו ולא קיימו כל שלא קיים העשה אף שלא עבר וביטל בידים חייב וה"ה לענין קיום התנאי והנה גם שבוש הגרסות בזה דרש"י ותוס' גרסו דר' יוחנן ס"ל ביטלו ולא ביטלו ואם כן גם כאן גרס אונסא כמאן דלא עבד כל שלא ביטל בידים ור"ל ס"ל כמאי דעבד אבל לגרסת הרי"ף והרמב"ם דר"י ס"ל קיימו ולא קיימו וכמו כן גם כאן אונסא כמאן דלא עבד דעכ"פ לא קיים בפועל ור"ל ס"ל ביטל ולא ביטל והוה כמאן דלא עבד אף שלא קיים כנלפע"ד ברור.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
