שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י״ז סימן ה׳

והנה בהא דאמרו ריש גיטין לפי שאין בקיאין לשמה והתוס' הקשו דמ"ש לשמה משאר פסולים מחובר וכדומה ובראשית ההשקפה אמרתי דזה ודאי שלא חיישינן שמא נשכח מהם דיני גיטין דח"ו שהתורה הבטיחנו כי לא תשכח מפי זרעו רק דחשו שלא בקיאין וסוברים דסתמא לשמה קאי ובאמת סתם אשה לאו לגרושין עומדת כדאמרו בריש זבחים וכן ראיתי בפ"י שדרך בזה אך לפע"ד יש להוסיף תבלין דהרי בהא דאמרו ורבנן הוא דאצרוך פירש"י שמא ימצא מי שכתב גט ושמו כשמו ויגרש ולשיטת רש"י הוא חשש גמור ולתוס' יש חשש לעז ועכ"פ חשו שמא לא יהי' נכתב לשם אשה זו וזה אינו ענין לסתמא לשמה קאי אך לפע"ד נראה דהנה כבר נודע מ"ש הפ"י דהא דרבנן אצרוך הוא משום דסמוך מיעוטא לחזקת א"א ולפ"ז אם הי' סתמא לשמה קאי ואשה עומדת לגרושין שוב הו"ל כחזקה העשוי' להשתנות שהרי נשים עומדים להתגרש והו"ל כמו מקוה שהוחזק להיות מימיו מתמעטים וכדומה ועיין בטו"ז יו"ד סימן שצ"ו דשטר לא הוה כ"כ בחזקת חיוב דעומד לפרעון אבל כיון דסתמא לאו לגירושין עומדת שפיר שייך סמוך ולפ"ז כיון שאין בקיאין שצריך לשמה בפירוש דסתמא לאו לגרושין עומדת שוב שייך סמוך ומיהו בפשיטות י"ל דלגבי כל הפסולים אין אנו דנין על האשה רק על הגט אם גט כשר הוא ול"ש סמוך מיעוטא לחזקת א"א דאכתי אין אנו דנין על האשה רק על הגט ואם יניח שם האיש ושם האשה והזמן הגט כשר לגרש בו אחר כך ואם כן עיקר אנו דנין על הגט עצמו ול"ש סמוך אבל לענין לשמה מוכרחים אנו לדון על האשה הלזו ורק האשה הלזו יש לה חזקת אשת איש ושפיר שייך סמוך ודוק היטב. ועוד י"ל דלפמ"ש התוס' ריש כל הגט דבאומר כתוב לאיזה שארצה לגרש פסול מה"ת דבעינן וכתב לה לשמה שיהי' מבורר בשעת הכתיבה אף למ"ד יש ברירה ע"ש וכן הוא לשטת הרמב"ם בפ"ח מגרושין לענין תנאי קודם כתיבת התורף ולפ"ז באמת לא חיישינן שלא ידעו כל ההלכה רק שלא ידעו שצריך לשמה בעת הכתיבה ולכך רבנן הוא דאצרוך ואם כן שוב ל"ק מכל ההלכות רק בלשמה אינם בקיאים דהרי באמת אנן לא קי"ל כשטת הרמב"ם דפסול תנאי קודם כתיבת התורף מה"ת וא"כ אם אנן לא ידעינן הם מנא ידעו. ובזה מבואר דלכך בש"ק א"צ בפנ"ח כמ"ש רש"י במשנה והיינו דאם היא עשתה שליח הרי בודאי מבורר למי הוא מגרש למי שעשתה שליח לקבל לה גיטה לאותה האשה הוא מגרש וא"כ ל"ש בפנ"ח ובזה מיושב קושית הפ"י מעבד דזכות הוא לו והו"ל כש"ק ולפמ"ש א"ש דניהו דהוה כשליח לקבלה אבל מ"מ אינו מבורר למי משחרר ואם כן בעינן לשמה וז"ב ודוק.