שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ט״ז סימן ג׳

מה שהקשה בהא דאמרו בביצה דף כ"א דר"ע ס"ל דאך אשר יאכל לכל נפש אף נפש בהמה במשמע וממעט מלכם כותים ובנזיר דף מ"ח ע"ב כתבו התוס' דר"ע ס"ל דבהמה לאו בכלל נפש סתם דנפש בהמה מקרי נפש סתמא לא אקרי ע"ש ודוחק לומר דר"ע דריש מתיבת לכל דהא לר"י לא אתי רק מקרא דנפש וגם לר"י האי כל מה דריש לי' הנה יפה הקשה וכבר ראיתי בספרי אחרונים שהעירו בזה ולא נודע לי אי' מקום כבודם. אך בגוף הקושיא נלפע"ד דבאמת צ"ב דאיך ממעט כותים דהא נפש כותים ודאי איקרי נפש כדכתיב פ' מטות ונפש אדם ששה עשר אלף וצ"ל דבאמת גם נפש בהמה לאו בכלל סתם נפש רק דר"ע ס"ל כיון דבהמה מזונתן עליך וא"כ כיון שצריך לתת לבהמה מזונות א"כ אם לא יוכל לתת להם מזונות יצטרך לחסר ממזון שהכין לו וא"כ זהו בכלל אשר יאכל לכל נפש דעל כל פנים לאדם הותר ונכרים דאין מזונתן עליך אינו בכלל אשר יאכל לכל נפש. שוב ראיתי בפ"י שהקשה על ריה"ג דאמר דאף נפש בהמה בכלל דא"כ מכ"ש נפש כותי וכתב ג"כ כעין זה דריה"ג ס"ל דאינו בכלל מזונתן עליך דאפשר לפייסן בד"א ע"ש וא"כ ממילא מיושב דר"ע אדר"ע דבאמת אינו בכלל נפש סתמא רק דעל כל פנים אשר יאכל לכל נפש מקרי דכיון דמזונתן עליך מותר לעשות מלאכה בשבילם דעכ"פ צרכי האדם לאכילה הם. ובזה מיושב מה דק"ל טובא בהא דכהן מאכיל לבהמתו כרשיני תרומה וכתב הר"ש בפי"א דתרומות בשם הר"מ בר' אברהם משום דכתיב כהן כי יקנה נפש וגם נפש בהמה במשמע כדאמרי בביצה והוא תימא דהא אנן קי"ל דלכם ולא לכלבים וא"כ האיך מאכיל ולפמ"ש א"ש דשם התירה תורה קנין כספו של כהן ואם כן גם נפש בהמה בכלל קנין כספו של כהן אף שאינו קרי נפש סתמא וז"ב ודוק. ומצאתי בהה"מ הלכות יו"ט שגרס בדברי ר"ע דלכל נפש ריבה אפילו נפש בהמה ומשמע דמיתורא דלכל דרש א"כ לק"מ ועיין יבמות דף ס"א דמקשה מנפש אדם ששה עשר אלף ומשני לגבי בהמה והיינו דאדם לא מקרי אבל נפש מקרי ודו"ק.