שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ט״ז סימן ד׳

מה שהקשה בהא דאמרו בכתובות דף ו' ע"ב מה קמ"ל דשרי למבעל בשבת כדשמואל דאמר שמואל פרצה דחוקה מותר לכנס בשבת אף על פי שמשיר צרורות והקשה אמאי השמיט הרמב"ם הך דינא וגם מ"ש רש"י והאי נמי דלמא דמחבל פורתא ומספיקא לא אסרינן לה הך ספיקא מה טיבה ואולי כוונתו כיון דספיקא הוא לא הוה פ"ר עכ"ל לפע"ד הדבר פשוט דבאמת שם כשבעל א"כ כבר הוציא דם בתולים וא"כ שוב אינו שייך לא מפקיד פקיד ולא חבורי מחבר דהא כבר עשה חבורה ועכצ"ל דחיישינן דלמא לא בעל יפה יפה וא"כ עדיין נשאר צרורות שמחבל פורתא וע"ז קמ"ל דמותר ולזה הביא ראי' מדשמואל דאמר מותר לכנס בפרצה דחוקה אף על פי שמשיר צרורות והיינו במקום דלא הוה דבר ברור שישיר רק דמשיר קצת צרורות ומותר ואולי גם שמואל כוון למליצה הזאת דהיינו בשכבר בעל דמותר לכנס אף שעדיין משיר צרורות דהמקום דחוק עוד ונקט בלשון חכמה ולפ"ז למה דקי"ל דאף תחלת ביאה מותר בשבת א"כ א"צ להביא הך דינא דפרצה דחוקה. שוב ראיתי שכוונתי לאמת ת"ל דהרי בנדה דף ס"ד אמרו הא קמ"ל דשרי למבעל לכתחילה בשבת כדשמואל וכתבו התוס' אף דבפ"ק מכתובות מביא אבעילה שני' הך דשמואל מ"מ לפי האמת דשרי למבעל לכתחלה נקט הכא דהוה רבותא טפי ע"ש הנה ברור דמש"ה השמיטו הך דשמואל ומעל' הביא הך דנדה ולא העלה מרגניתא וז"ב ופשוט.