והנה במ"ש לעיל בהך מעשה דרגמוהו באתרוגיהן דדייק הש"ס דהוה בתמיד של שחר הנה בשנת תרי"ז י"א תשרי הגיעני תשובה מהרב ר' בעריל חמיידיש נ"י מקאלימייע והקשה על מ"ש רש"י בסוכה דף מ"ח ב' ד"ה נפגמה קרן מזבח ע"י אבנים שזרקו בו והוא תמוה דאבנים מאן דכר שמי' הא הי' זורקין באתרוגי' וע"כ רצה לחדש דבאמת ק"ל לרש"י דאתרוגין רכין האיך יכלו לפגום קרנו של מזבח וע"כ פירש באבנים והרי אמרו בחולין מ"ח דבאבנא בכ"ש דכתיב אבנים שלימות ואם כן באבנים בכ"ש מפסלו והיינו שזרקו באתרוגים באבנים של מזבח ונפסלו בכ"ש וזה יכול להיות אף ע"י אתרוגים שהם רכים מ"מ פגימה כ"ש יכולין להיות והנה זה דוחק דמרש"י משמע דזרקו על המזבח אבנים ולא שזרקו אתרוגים על אבני המזבח ולכאורה רציתי לומר עפ"י מה דאמרו בסוכה דף מ"ג במעשה דבייתוסים שהניחו תחת אבנים וע"ה שמטו מתחת האבנים וזקפו הכהנים על המזבח ואם כן כיון שהכהן הי' צדוקי הי' הבייתוסים חבריו זרקו האבנים לפסול המזבח שלא רצו שיהי' ערבה בשבת וע"כ פסלו המזבח באבנים שזרקו אבל גם זה דוחק גדול ועוד דאם הי' באותו יום הרי לא נטלו לולב ואיך רגמו באתרוגיהן וביומא דייק מזה שהי' בשחר בעת נטילת לולב ואינו דוחה שבת רק ביום ראשון כדאמרו שם בהדיא ובירושלמי פ"ק דיומא הלכה ה' ובסוכה פ"ד ה"ו פירש הק"ע שנפגמה על ידי זריקת האתרוגים ולא פירש כרש"י וצ"ע אבל ביפה מראה פ"ק דיומא פירש כרש"י אבל לא הרגיש וצ"ע. אמנם בגוף דברי רש"י נלפע"ד דבר חדש דהנה לכאורה קשה טובא בהא דרגמוהו כ"ע באתרוגיהן והא כיון דנסך ע"ג המזבח והרי המזבח קולט כמ"ש המלמ"ל פ"ד הי"ב בשם רש"י ומה גם אם אינו מיתת ב"ד בבירור רק שהוא הוראת שעה אין לוקחין אותו מעם מזבח לעולם כמ"ש שם בהי"ד אפילו בזר ומכ"ש כהן והרי כאן לא היה בירור רק שדנו אותו לאפיקורס מדנסך ע"ג רגליו כמ"ש הרמב"ם בפ"י מתמידין שם ואם כן איך הרגו אותו שם ועכ"פ רצו להרגו באתרוגים שרגמו אותו וע"כ נראה דזה דוקא אם מזבח כשר אבל כל שפסלו אותו ופגמו לעבודה על ידי זריקת אבנים שפסלו את המזבח לכך הי' יכולים לרגום הצדוקי באבנים ולכך פירש"י שפסלו ע"י אבנים דהיינו טרם שרגמו את הצדוקי באבנים כנלפע"ד דבר חריף.
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ט״ז סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
