והנה במש"ל בענין איסורא לא ניחא דלקני הנה בשנת תרי"ו ח' ניסן למדתי סי' תמ"ח ובחק יעקב סק"ה ודבריו תמוהים דמה שהביא מנדרים דף ל"ב דאיסורא לא ניחא דלקני הנה לא הי' צריך דברא"ש וטוש"ע שם מבואר בהדיא דאיסורא לא ניחא דלקני וזה אמרו בכמה מקומות ולא הי' צריך להביא מנדרים. אמנם גוף ספיקו לכאורה היה נראה דל"ש לזה דע"כ לא אמרו דאסורא לא ניחא דלקני רק באם כלו הי' אסור אבל כאן שנמצא בתוכו קצת חמץ והחטים כפי הנראה לא נלתתו ולא הי' חמץ ואם כן לא שייך דלא ניחא דלקני דהא כל המקח רצה לקנות אך מאד תמי' לי דלמה לא הביא מהך דמצא גרוטאות המוזכר בע"ז דף ע"א ובבכורות דף י"ג ודוק היטב בשני הסוגיות ובטוש"ע יו"ד סימן קמ"ו וצע"ג. ובאמת אם יכול לחזור מכל המקח הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים המבואר ס' למד ממכירה במהרי"ק ומרי"א והארכתי בזה בתשוב' ואכ"מ ודו"ק. ודרך אגב אומר במה דקשה לי טובא בהא דאמר ריש הזורק וצריכא דאי אשמעינן גט משום דבע"כ וקשה לשיטת הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ב' איך מועיל בחצר בע"כ הא הוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים דחצר הוה מתורת שליחות מיהו חצר דאתתא מתורת יד אתרבאי והוה כמו יד אריכא. אמנם זאת קשה למה לא אמר דאי אשמעינן בגט ה"א בגנב לא דהוה שלד"ע כמ"ש בש"ס בב"מ דף ו' ועיין תוספות ב"ק דף ס"ה וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ט״ז סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא שתיתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.