שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ט״ז סימן י״ב

ומ"ש על מ"ש בטעם החינוך דלכך הוה ביכורים מ"ע שהז"ג משום דנשים ל"ש בעזרה כמ"ש רש"י וע"ז כתב דמ"מ יכולה להביא ולהכניס ידי' לעזרה ולהניף הנה באמת שזה דרך רחוק והרי אף להתוס' הנך רואה שתמהו בש"ס דאשה בעזרה מנין ופשיטא שי"ל שזה טעם הפטור של הנשים שמכוער הדבר להכניס אשה ידי' לעזרה ובפרט לקרות ואף דאינה מחויבת לקרות מ"מ ראוי לקריאה בעינן וכמ"ש. ובשנת תרי"ג בח"פ מצאתי ראיה דבאזהרה ל"ש טעמו של המהרש"א ממ"ש ברכית דף י"ד ההוא אזהרה לתרומה ופרש"י בזבחים ל"ג דאין מזהירין מן הדין והקשו התוס' ד"ה וכן מצינו שיהיה תרומה חמור מן הקדשים ולשיטת המהרש"א קשה אדרבא בשביל דקדשים חמירי לכך אין לוקה כדי שלא יהיה כפרה וע"כ דבאזהרה ל"ש זאת. מיהו רש"י יש ליישב דס"ל סברת המהרש"א וא"ש קושית התוס' ועיין בזבחים שם. ובזה מיושב מ"ש לי אבי מורי הגאון נ"י בהא דפריך בפסחים דף י"ח מכדי שמן שנפסל בט"י מה הוה שלישי וכו' היינו הך והקשה הא באמת הרמב"ם כתב פי"ח מפהמ"ק הי"א דאסור לגרום טומאה לקדשים ועכ"מ מ"ש שם ובאמת במשנה דפסחים מבואר כן דרק להוסיף טומאה שרי הא לגרום שיטמא לא ולפ"ז כיון דתרומה חמור מקדשים דלוקה לר"ל ואם כן ה"א דאף להוסיף טומאה אסור ושפיר קמ"ל וע"ז כתב דהקושיא קאי דאין אוכל מטמא אוכל רק מדרבנן ואם כן לענין טומאה דרבנן אין נ"מ בין קדשים לתרומה ומיושב קושית התוס' שם ד"ה מאי ובאמת שדפח"ח אבל לפמ"ש באמת הא דקדשים אינו לוקה לאו שקלו רק שמשום חומרתן אינו לוקה שלא יתכפר בזה כמ"ש מהרש"א וא"כ שוב עכ"פ אין סברא שתרומה תהי' חמור מקדש וערש"י פ' אמור על פסוק אשר יקרב מכל זרעכם שקצת מגומנם ע"ד מה שאמרו במכות שם ועיין מזרחי וגור ארי' ובבאר יעקב בכללותיו ועיין בחולין ס' גבי הרכיב דשאים זה ע"ג זה ובמהרש"א שם כתב דלכך לא כ' הרמב"ם דלוקה משום דאין עונשין מן הדין ולפע"ד הי' נראה דהנה ענין אין עמה"ד נלפע"ד דאין טעם למצות השי"ת וגזה"כ דל"ש לומר ק"ו די"ל דשם חייב התורה והמשפט כן משא"כ בזה ועיין בהה"מ פ"ב מאישות דכתב דאין לעריות טעם והתורה גזרה כך וה"ה בכל מצות התורה ל"ש להעניש מק"ו ולפ"ז שם בדשאים דנשאו ק"ו והקב"ה הסכים על ידיהן ש"מ דכן חייבה חכמתו יתברך שלא להרכיב כלאים אם כן יש להעניש גם כן וגם י"ל כיון דכל טעם של כלאים כתב הרמב"ן בפירוש התורה פ' קדושים וכן ראיתי בספר רבינו ירוחם בשם ר"א בר אביעל שזה רוצה לשנות מכפי סדורו של יוצר בראשית שברא כך והוא רוצה להרכיב הכחות ולהוליד תולדות אם כן פשיטא דשייך בזה עונשין מה"ד דהקב"ה הסכים על ידיהן והיינו שכביכול יוצר בראשית שלא רצה שלא ישנו את תולדתם כפי מה שהיתה הבריאה וזהו שפתח שר העולם ואמר יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו והיינו שלא ישנו את תפקידם כפי מה שעלה בדעת הבורא ית' בעת הבריאה ועיין אבן עזרא שפירש ברא אלקים לעשות שהקב"ה ברא בששת ימי המעשה ואחר כך הטבע נעשה כן כפי שברא ודו"ק היטב.