שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י״א סימן ה׳

וראיתי במחנה לוי בחידושיו להפלאה כתובות בשבועות שכתב לישב קושית התוס' על הירושלמי דהירושלמי ג"כ ס"ל דאין חל אף בכולל ורק באם נשבע קודם פסח שלא לאכול מצה שוב על שאר הימים חל השבועה דאינו מצווה לאכול מצה ושוב אף על לילה הראשונה חל דבעינן מצה הראוי לשבעה כדאמרו בפסחים דף ל"ח לר"י לענין מצת תודה וכן ראיתי בכמה ספרים שדרכו בזה ולפע"ד לא נהירא דבאמת מצד מצות מצה ראוי' שהיא כל דין מצה יש לה ומה שאסורה לפי שנשבע עלי' ואם ימצא פתח לשבועתו שוב תהי' מותרת משא"כ התם שמצד מצותה של מצה כיון דאינה נאכלת רק ליום ולילה כדין תודה שוב אינה ראוי' לשבעה מקרי אף גם דאי נימא דאין חל בכולל א"כ מהראוי לומר דהוה נדר שהותר מקצתו דעל לילה הראשונה לא חל השבועה והותרה כולה ורק שכל שחל ע"ג כולל לא שייך הותר מקצתו כמ"ש למעלה וא"כ שפיר הקשו דע"כ מוכח דהירושלמי ס"ל דחל בכולל. עוד נלפע"ד דבאמת הקשו דהו"ל כולל שאר מצות מצה עשירה ואשישה וחלוטה אך כבר כתב הריב"ש דע"כ כוונתו לאסור על עצמו מצה שדרכו לאכול בפסח דהיינו מצה הראוי ללילה הראשונה ובאמת כבר כתבתי במק"א דמדברי הראב"ן נראה להיפך שכ' דאף דנדרים חלים עד"מ היינו במפרש אבל בסתם אין דעתו עד"מ אך ע"כ צ"ל דשאני התם דלא אמר כלל דבר מצוה בפירוש אבל כאן שבלשון מצה פשיטא דכוונתו על מצה שחיובה בליל ראשון לא מסרסין הלשון דכוונתו לשאר מצות ולפ"ז אם נימא דאינו חל ע"י כולל ורק שחל לפי שעל שאר הימים חלה ממילא הוה מצה שאינה ראוי לשבעה א"כ אדרבא מהראוי לומר להיפך דע"כ כוונתו על שאר מצות מצה אשישה וכדומה כיון דעקרו חל על שאר הימים ובשאר הימים ודאי כשר גם שאר מצות וא"כ מנ"ל דכוון על מצות מצוה דבאמת הוה נשבע לדבר מצוה ואינו חל אף בכולל מוטב שנפרש הלשון על שאר מצות ובאמת בלילה הראשון יהי' מותר דלא כוון על מצת מצוה וע"כ דחל בכולל וא"כ מסתמא כוון למצה מצוה ודו"ק היטב: