שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק י׳ סימן ג׳

איברא דלפמ"ש קשה טובא בהא דאמר ר' יהודא בחולין דף צ"ו דג"ה אינו חייב רק בכזית משום דאכילה כתיב בי' והרי ר"י בעצמו ס"ל בדף ק' שם דנוהג בטמאה משום דמבני יעקב נאסר להם ועדיין לא נהג טומאה ורבנן אמרו דמסיני נאסר אלא שנכתב במקומו ולפ"ז לר"י דס"ל דמבני יעקב נאסר א"כ שם עוד לא הי' לבני יעקב דין ישראל רק דין ב"נ ולב"נ לא ניתן שעורים ולמה בעי כזית. אך נראה דבאמת בזה נחלקו רבנן ור"י דרבנן ס"ל דמסיני נאסר אלא שנכתב במקומו והיינו כמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה דעיקר מה שאנו מקיימים מצות מילה לא מפני שנאמר לאברהם רק משום שנצטוינו בסיני והיינו ע"כ דס"ל דדין ישראל לא הי' עליהם רק ממתן תורה ואילך ולכך מקודם מתן תורה אין למדין ומסיני נאסרה ונכתב במקומו אבל ר"י ס"ל דמאברהם ואילך יצאו מדין ב"נ והי' להם דין ישראל ועיין פרשת דרכים בדרושיו שהאריך הרחיב הדיבור בזה וא"כ לר"י כיון שהי' להם דין בני ישראל ושפיר אכילה בכזית ולרבנן כיון דנכתב במקומו אבל בסיני נאסרה א"כ ג"כ שיעור אכילה בכזית ולכך הוצרכו לתרץ דמאשר על הכף נפקא ודו"ק היטב. נחזור לעניננו דעכ"פ לענין מרור שפיר נ"ל כיון דעיקר המצוה הוא על מצות ומרורים יאכלוהו וא"כ עכ"פ המצה והמרור טפלים לק"פ וא"כ כיון דק"פ הראשון לא הי' כשיעור דלא נתנה שיעורים לב"נ א"כ מכ"ש המרור אלא דק"פ ומצה כיון דאהדרי' קרא שיהי' גם לאחר מתן תורה לדורות א"כ נתנה תורה ונתחדשה ההלכה דבעי שיעור אבל מרור דלא אהדרי' קרא רק תלי לי' בק"פ א"כ לא עדיף מפסח מצרים דל"צ שיעור כן נראה לפע"ד.