שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק א׳ סימן ה׳

והנה בעינן ב"ת ראיתי דבר נפלא שלא עורר בזה שום אחרון דהנה בטור וש"ע חו"מ סי' של"ט מבואר דעל שכר קרקע אינו עובר על ב"ת והוא מהרמ"ה וכתב הב"ח דלמד כן מדאמרו בב"מ דף קי"א אין לי אלא שכר אדם מנין לרבות שכר בהמה וכלים ת"ל כל אשר בארצך ומדלא אמר מנין לרבות שכר קרקע ש"מ דדרשינן כל אשר בארצך דהיינו דבר המטלטל בתוך ארצך אבל לא גוף הארץ דשכר קרקע אינו עובר ע"ש והנה בתחלה הי' תמוה בעיני דהרמ"ה ידרוש דרשות מעצמו שזה לא יתכן אלא לבעלי הש"ס וראיתי בשט"מק שהביא בשם הרא"ש שכתב שמסתבר טעמי' דהרמ"ה דלא מרבינן אלא בהמה וכלים שעושים בהם מלאכה דומיא דשכיר ע"ש אמנם בספר דעת זקנים מצאתי והוא מרבותינו בעלי התוס' ז"ל שכתבו בפ' קדושים על ולא תלין בזה"ל בת"כ אין לי אלא שכר אדם שכר בהמה ושכר קרקעות מנין ת"ל ולא תלין פעולת שכיר הרי כל דבר במשמע מכאן יש ללמוד דהשוכר בית או בהמה לחברו ומשהה שכרו שעובר עליו משום ב"ת ותלמוד שלנו אינו מזכיר קרקעות כלל עכ"ל. והנה מבואר שגם קרקעות עובר והוא תימה אחרי שבת"כ מפורש כן איך דרש הרמ"ה דרשות מדעתי' דנפשי' ומה שלא מצינו זכר כלל בש"ס אף שלא הזכירו אבל מ"מ מה"ת שיחלקו על הת"כ. ובאמת שגם בש"ס דילן דרשו מפעולת שכיר אתך וא"כ אף קרקע במשמע וגם מ"ש הרא"ש דומיא דשכיר אדם הנה מלבד דלא ידעתי גם בשכיר אדם שלא יעבור על קרקעות שאם עושה מלאכה בבית והרי בעושה מלאכה בשדה עובר על ב"ת והרי אמרו בע"הב טרוד בפועליו ואמרו שם דלא יעבור על ב"ת ומשמע במלאכת השדה דבעה"ב עם פועלים במלאכת השדה משמע וה"ה בשוכר בית וקרקע אף גם דעכ"פ מפעולת שכיר אתך מהראוי דיעבור וצע"ג. שוב מצאתי ביראים סי' רס"ג שמביא ג"כ הת"כ הנ"ל ועיין בירושלמי פ' המקבל בהלכה י"א בארצך לרבות בהמה והעבדים בשעריך לרבות המטלטלין הרי דעבדים דאתקש לקרקע ודינו לענין כמה דברים כקרקע דשייך ב"ת ובפירוש אמרו בשעריך לרבות המטלטלין משמע דעד האידנא בקרקע מיירי וא"כ מבואר להיפוך. שוב מצאתי בשערי משפט שהביא ג"כ דברי הת"כ והיראים והסמ"ג לאוין שהביאו הך דת"כ ואם הי' רואה דברי רבותינו בעלי התוס' הי' מכריע כן ודברי הרמ"ה צע"ג. ודרך אגב אזכיר מה שאמרו שם בת"כ לא תעשוק את רעך יכול אפי' א"ל איש פלוני גבור והוא אינו גבור איש פלוני חכם והוא אינו חכם איש פלוני עשיר והוא אינו עשיר ת"ל לא תגזול מה גזל שהוא בממון אף לא תעשוק בממון הכתוב מדבר ובקרבן אהרן נדחק בזה דאיך שייך עושק בזה שאמר שיש לו ואין לו ורבינו הלל פירש דהיינו דמעשיקו בדברים ותמה הק"א דזה לא נקרא עושק רק אונאת דברים ונדחק. והכוונה פשוטה לפע"ד דמיירי באדם שצריך לשכור גבור להיות לו למלאכה או לחיל או חכם ללמוד עמו או לבנו תורה ושאר חכמות או שצריך לעשות שותפות עם איש שאמוד בממון או שילוה לו ממון ושואל לאדם אחר הזה חכם גבור עשיר והוא א"ל הן ונמצא שאינו גבור ועשיר וחכם אם זה נקרא עושק שעשקו שזה שכר איש חכם גבור ועשיר וסמך עליו ונמצא שזה גרם לו ולזה אמר שעכ"פ לא גזלו ממון ולא נקרא עושק וז"פ וברור.