שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק א׳ סימן ג׳

והנה בהא דאמרו בב"מ דף ק"י ע"ב דהאומר לחברו צא ושכור לי פועלים שניהם אינן עוברים זה לפי שלא שכרן כו' ותמה בחידושי ריטב"א דהא שלוחו של אדם כמותו ושמא לא אמרו לחובתו וצ"ע דהא ליכא מיעוטא בקרא דבעינן שישכור הוא והניח בקושיא ולפע"ד נראה לפמ"ש התוס' רי"ד דבמצות שבגופו ל"ש שליחות וביאור הדברים דבעינן שגופו יעשה מצוה זו כמו תפילין ובמידי דממילא ל"ש שליחות ולפ"ז נ"ל כיון דאם לא שכרו כלל אף שזה עושה פעולה אצלו וקי"ל דאף אם עשה בסתם לא על דעת חנם הוא עושה וצריך ליתן לו שכר כמבואר סי' רס"ד ואפ"ה פשיטא דאינו עובר בבל תלין כיון שלא שכרו בפירוש אלמא אף דניחא לי' בעבודתו והוה כאלו שכרו בפירוש דזכייה מטעם שליחות ומטעם זה נתחייב בשכירות ואפ"ה אינו עובר א"כ גם כששכרו ע"י שליח הא מ"מ גופו לא שכרו ובמידי דתלוי בגופו ל"ש שליחות וז"ש זה לפי שלא שכרו וזה ברור כשמש לפע"ד. ובלא"ה נראה כיון דבלא תבעו אינו עובר עליו והיינו מטעם דלא תלין פעולת שכיר אתך מדעתך משמע וכל שלא תבעו מדעת פועל הוא א"כ מכ"ש במקום שמן הדין א"י לתבעו דלא עבר בב"ת וא"כ כששכרו ע"י שליח אף ששלוחו של אדם כמותו אבל הפועל א"י לתבוע כ"א זה ששכרו וא"כ שוב אינו עובר בבל תלין וז"ב. ובזה נלפע"ד הא דאמרו בב"מ דף קי"ח אין שומעין לו והתניא שומעין לו אר"נ לא קשיא כאן בשלו וכאן בשל חבירו והוא דבר תימא מה חילוק יש בין שלו לשל חברו ולפמ"ש א"ש דהנה בהא דאמרינן טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו ופירש"י דכתיב לא תלין אתך מה דאתני בהדי' משמע אף דבכ"מ שכ"כ ובשטה מקובצת הקשה ע"ז בשם הרשב"א דלא כתב רק פעולת שכיר והיינו מה שחייב לו משום שכר פעולתו וכתב הוא דשלשה דמים יש בע"ח וניזקין ושכירות ובשכירות אפי' אין לו מעות אמרינן לי' זיל טרח וזבין משום דלא נשכר לו זה אלא משום שהוא צריך למעותיו לקנות לו מזונותיו לערב וא"כ אין בדין שיתן לו שוה כסף ויצטרך הלה למכור החפץ ולקנות מזונות ע"ש ואני אומר דגם כוונת רש"י כן דכיון שהתורה אזהרי' שלא תלין פעולת שכיר אתך עד הבקר ע"כ מה דאתני' בהדיא דאל"כ מה קפידא שלא ילין הא העיקר הוא משום שאליו נושא נפשו וא"כ צריך לתת מעות ולפ"ז בשל חברו דאינו עובר משום בל תלין דאין שייך תביעה וא"כ שוב יכול לתת לו מה שעשה בשכרו. ובזה מיושב היטב מה דפריך רבה לר"נ בשלו מ"ט דאמר לי' אגרא שלך בשל חברו נמי והקשו בתוס' למה דס"ד טפי הו"ל להקשות למה לי' כלל לומר טול מה שעשית בשכרך יאמר לא אתן לך כלום שלא עשית לי כלום ולפמ"ש א"ש דזה ודאי דידע הש"ס דמגיע לו שכר דעכ"פ גרם לו היזק שצוהו לעשות רק דס"ד דעכ"פ בל תלין ל"ש דאינו עובר כיון דא"ל בשל חברו וע"ז פריך כיון דיכול לתבוע לזה א"כ שוב עובר בב"ת וכדאמר בב"מ דף קי"א בהדיא אי בדאמר שכרכם עלי עובר על ב"ת ודו"ק היטב.