ובזה מבואר הא דפריך בקידושין האי מבעיא לי' לכדר"י והיינו דלמאן דיליף שה לבית שפיר אצטריך לכדר"י כיון דיש לו יד בפ"ע וז"ב. ובאמת אם כי הדברים נכונים לפענ"ד הי' נראה דגם התוס' בפסחים צריכים למ"ש בקידושין דאל"כ אכתי קשה ניהו דדעת אחרת מקנה שאני אבל היאך יזכו לאחרים ואף שכתבו די"ל דמהכא יליף אבל זה דחוק דבאמת קטן אמעיט מכמה מקראות אחרים ועיין רש"י ר"פ האיש מקדש ובב"מ דף כ"ג ע"א ד"ה דלא ורק כיון דקטן עכ"פ יכולים לזכות לו ונמנה על הפסח ה"א דיש לו יד לזכות לאחרים והתורה זכהו לעצמו כדכתיב שה לבית וכמ"ש בקידושין:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק צ״ב סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.