שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק צ׳ סימן ט׳

ב. גם מה שהביא כג"ה בתשובתו שם דלפי הטעם דאין מערבין מדרבנן הוא מצאתי כתוב בפירוש בדברי מהרא"ם עה"ת בפ' ויצא שאף לפי הטעם דאין מערבין הוא מדאורייתא אך לטעם הירושלמי דממלא שבוע זאת נפקא לי' הוא מדרבנן ע"ש. גם בתוס' מו"ק ד"ח ע"ב ד"ה אין מערבין כתבו גזירת הכתוב הוא כדדריש לקמן מקרא דשלמה. והטעם שמביא התוס' כמו שאין עושין מצות חבילות. ואין עושין מצות חבילות הוא מדרבנן הוא דוקא לפי טעם הירושלמי שמביא שם קודם לזה או שתוס' לאו דוקא קאמר דהא כתיב וקצת נראה כמו שאנו אומרים אין עושין מצות וכו' דאל"כ לא הי' מתחיל ג"כ הפר"ח להקשות כלום על הרשב"א שפסק בתשובה שנושאין בפורים מאין מערבין שמחה דהא הא דאין מערבין הוא מטעם דאין עושין ובאין עושין מצות חבילות פסק הרמב"ם להדי' בהל' שבת דאין שייך מצות רק היכי שהב' מצות הם מדאורייתא. א"כ לאפוקי פורים שהוא רק מדרבנן א"ו כמו שכתבתי גם למה דחקו כל האחרונים ואיזה מהראשונים לחלק מה בין טעמא דושמחת בחגיך לטעם דאין מערבין הלא רחוק הוא כרחוק מזרח למערב דלטעם ושמחת הוא מדאורייתא ולטעם דמערבין הוי רק מדרבנן. (ומה שמביא שם בשם הבית מאיר לחלק היפך דברי המג"א כן מצאתי להדי' ג"כ בקרבן נתנאל על הרא"ש מו"ק שם ונשנית בהגהותיו לאו"ח בנתיב חיים סי' תקמ"ו):