שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ט׳ סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ודרך אגב אזכור מ"ש הב"י סי' רפ"ב בשם השבלי לקט בשם הגאונים שלכך תקנו שיקראו שבעה קרואים בתורה שאם יארע לאדם שלא שמע ברכו כל ז' ימי השבוע יאזין מפי הקוראים בתורה ויצא י"ח ונשאלתי מאחד מתלמידיי בשנת תרי"ג כשלמדתי עמהם זאת דהרי בזמן הש"ס לא היה מברך אלא הראשון והאחרון וא"כ לא היו ברכו כלל ולמה תקנו ז' והיא תימה גדולה ומצאתי בפ"י שעמד בזה. ולפענ"ד הכוונה דבאמת בזמן הש"ס כבר נתנו טעם בש"ס דף כ"ג דשלשה חמשה שבעה כנגד ב"כ או כנגד רואי פני המלך אבל עיקר הטעם הוא על זה"ז שנהגו לברך וא"כ מה"ת שיהיו שבעה ולא יפחתו כדי שלא יהיו ברכה לבטלה וע"כ אמרו שהוא כדי שישמעו ברכו. ובזה ניחא מ"ש כנגד ז' ימי שבוע והלא אינו רק ששה ובשבת הרי הוא בבהכ"נ וצ"ל דאולי לא יבא רק לשמוע קריאה ולא ישמע ברכו אבל לפמ"ש הרי עכ"פ צריך לקרות שלשה כמו בחול רק שלמה לא תקנו חמשה כמו יו"ט וע"ז אמר שיהיו כנגד ברכו ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.