שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ט׳ סימן ה׳

והנה בהא דמבואר בש"ע ס"ה דאם לא נמצא מי שידע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו לקרות בתורה וכבר אמר ש"ץ קדיש אחר קריאת הפרשה זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות ויברך על קריאתו תחלה וסוף וכתב המג"א מדסתם משמע דאפילו השביעי רוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות כיון שכבר הפסיקו בקדיש הנכנסים לא ידעו שזה קרא בתורה ואיכא בזיון לתורה וכ"כ המ"א ס"ק ט"ו. ובאמת שבשו"ת הריב"ש סי' קי"ב שהוא מקור הדין של הש"ע כתב שי"ל דבכה"ג שהאחרון הוא הקורא מפטיר אפשר לומר דא"צ לקרות בתורה משום דל"ש חשש הנכנסים בזמן מועט אבל כתב שגם בזה יש לדון כיון שאין דרך להפסיק בקדיש בין קריאת המפטיר בתורה לקריאת ההפטרה ע"ש ולכך הכריע הב"י בש"ע דכל שכבר אמרו קדיש א"י לקרות בלי קריאת התורה דיש לחוש משום הנכנסים אבל כל שלא אמר קדיש אז אם זה האחרון קורא ההפטרה א"צ לחזור ולקרות דהא בזמן מועט ל"ש חשש הנכנסים ובשלמא כשאמר קדיש יש הפסק גדול ויש חשש יותר וגם נראה כנפסק הענין יותר משא"כ בלא אמר קדיש ובזה יתבאר גם דברי הט"ז ס"ק ה' במ"ש דאם לא אמר קדיש ומפטיר מי שעלה לשביעי אז אין שום חשש דזמן מועט הוא בין הקריאה בתורה לההפטרה משא"כ באמר קדיש וז"פ רק שאיקלע לאתרין ש"ק פ' בשלח שנת תרי"ד הרב המופלג מוה' מרדכי שפירא אבד"ק זילקיבקא וכעת הוא ב"ק אקווא בפולין ונתקשה הרבה בדברי הט"ז ואמרתי לו בפשיטות ע"כ ציינתי הדברים ובאמת שכן עיקר שהרי הד"מ הביא בשם א"ז שמחלק בהדיא בין אמר קדיש ללא אמר קדיש ע"ש וע"כ הרמ"א הכריע כן בפשיטות וגם הב"י אף שכפי הנראה לא ראה דברי א"ז מ"מ הסכים ג"כ כן שגם הריב"ש לא ברירא לי' הדין אבל הדין דין אמת ודו"ק.