אחר כמה שנים למדתי סוגיא דצנועין דרך למודי בב"ק ועיינתי בקושייתו והנה מצאתי דלק"מ דמ"ש דהוה בידו לומר כל המתלקט וכל שהוא בידו לא הוה דבר שא"ב והביא ראיה מהא דשדה זו לכשאקחנה ממך תקדש לא שמי' מתיא דשאני התם דכעת הוא בידו להקדישו וגם לכשיקחנה ממנו הוא בידו להקדישו ורק דבאמצע יש זמן שיפסק מלהקדישו ושפיר אמרינן דכל שכעת בידו להקדישו וגם לאח"כ יהיה שלו לא אכפת לו במה שאמצע אינו שלו אבל כאן אמת דכעת יש בידו לחלל אבל לכשיקחוהו הלוקטים לא יהיה בידו ומה מועיל מה שכעת היא בידו שיחול החילול לאחר שילקטהו ולא יהי' בידו. ותדע דאטו אם אומר אדם שדה זו לכשאמכרנה יהי' קדוש מי אמר כלום והא לאח"כ יצא מרשותו ולא יועיל מה שכעת הוא בידו וה"ה בזה מה מועיל מה שכעת הוא בידו ולדבריו למה לו כל זאת מה שיוכל לומר כל המתלקט והאריך דכעת באמת הוא בידו קודם שלקטוהו מיהו יש לדחות דכרם רבעי ממון גבוה הוא ואינו שלו. אבל הדבר ברור דע"כ לא מקרי בידו רק אם בידו בשעת אמירתו וגם בעת חלות ההקדש יהיה בידו משא"כ בזה דבעת חלות החילול אינו בידו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.