ואני המתקתי הדבר כיון דבאמת בזה"ז הקדש שוה מנה שחללו על שו"פ מחולל וא"כ הי' יכולים לפדות בשו"פ וכ"כ הרמב"ן שם וא"כ כל דעושין לתיקון ויש חשש שלא יפדה כלל מותר לכתחלה לעשות כן וכעין זה כתב הכ"מ פט"ו ממעשה הקרבנות ה"ז ליישב דברי הראב"ד ע"ש ולפ"ז אני אומר דבר נכון דהנה התוס' במנחות דף ע"א ובתמורה דף כ"ז כתבו דע"כ לא אמרו הקדש שוה מנה שחללו על שו"פ מחולל רק הבעלים ולא אחר ובחידושי הארכתי בזה ולפ"ז מיושב היטב מה שכתבו דבשביעית כיון שזכו מן ההפקר שוב אין יכולים לפדות והקשה הנ"ל דהא כיון דשמטה הי' שוב זכו להם דזכיה מתורת שליחות ולפמ"ש א"ש דבאמת כבר כתבו התוס' דגם כל הנלקט הכוונה שהי' מניחין המעות קודם ואומרים לכשילקט יהי' מחולל על המעות הלז וא"כ באמת שוב שייך לומר דאין פודין במחובר דל"ש לומר שאף שאין בקיאין בשומא פודין בשו"פ דז"א דכיון שהי' שביעית וזכו הגזלנים בתורת הפקר שוב לא הי' יכולים לפדות הצנועים בעודו מחובר דהא לא שלהם הם רק של הגזלנים דזכו מן ההפקר ואחר לא יכול לפדות בשו"פ:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.