שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ט סימן ט״ז

והנה אף דדבר חכמה אמר מ"מ לפמ"ש התוס' דכל המתלקט אף שלא מועיל למה שיגדל אח"כ מ"מ מדאורייתא בטל ברוב ע"ש וא"כ כיון דטבל הו"ל דבר שיל"מ א"כ שוב גם בדרבנן לא שייך ברירה דבדבר שיל"מ אזלינן להחמיר בספיקו אף בדרבנן ושוב ממנ"פ לא אמרינן ברירה ודו"ק היטב. והנה בגליון המ"א סי' ש"כ ס"ב ס"ק ה' רשמתי עמ"א סי' שי"ח ס"ק ח' ומצאתי בשיטה מקובצת בב"ק דף ס"ט שכתב ג"כ דלא מקרי דבר שיל"מ משום דלא ניכר האיסור ועיין רמב"ם פ"א מתרומות הי"ב שכתב דמעשר לפי חשבון ולא אמרינן דבטל ברוב בשני שלישים שגדלו ביד ישראל וצ"ל דשם ניכר השליש שגדל קודם ל"ש ביטול עכ"ל. וכעת הקשה אותי אחד מק' פאדהייץ בהא דכתב הר"ן גבי אף אני לא אמרתי אלא לביעור בנדרים דף נ"ח ופירש הר"ן דהוה כדבר שיל"מ הרי אף דלא ניכר שייך דבר שיל"מ. ולפמ"ש יש לחלק דשם קודם הביעור הוה איסור דבר שיל"מ שאפשר לאכלו עתה והרי ניכר האיסור ול"מ ביטול דהוה כדבר שיל"מ ודו"ק ועיין נו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' נ"ג ובשעה"מ פ"ד מחמץ ופ"י ממ"א ודו"ק. והנה הקצה"ח סי' שצ"ד חידש דכל דמחוסר העמדה בדין ובטעות דין בא לידו אע"ג דציית דינא הו"ל דבר שאינו ברשותו ע"ש שדחה בזה דברי התוס' רי"ד ולפענ"ד דבריו תמוהים דהרי בהך דבכורות דף מ"ט דמוקי בבא בהרשאה ופריך הא אמטלטלי לא כתבינן הרשאה ומשני ה"מ היכא דכפרי' אבל היכא דלא כפריה כתבינן הרשאה והרי שם בא בטעות דין ומחוסר העמדה בדין להוציא מהכהנים ואפ"ה חשוב כפקדון דלא כפרי' וכמ"ש בתוס' שם ובב"ק דף ע' וכן האריך בזה בספר תמים דעים להראב"ד סי' ס"א וא"כ חזינן דכל דציית דינא מקרי דבר שברשותו ועיין בחידושי רשב"א בשבועות דף ל"ג ע"ב ועיין בתמים דעים סי' קס"ז. והנה הת"ד סי' ס"ח הקשה דהיאך מהני הרשאה בהך דבכורות הא שם הוה מלוה דהרי בשעה שנתנו לכהנים נתנו להם ע"מ להוציאם וכן הקשו התוס' ב"ק ובכורות שם וכתב הראב"ד שם כיון דיכול להקנות באודייתא שוב שפיר יוכל לכתוב הרשאה וע"ז הקשה דא"כ דברי ר"י בטלים דאמר כל ממון שא"י להקנותו א"י להרשות וכתב דאודייתא לאו הקנאה אלא חזרת ממון לבעליו הוא ע"ש ומזה סתירה למ"ש הקצה"ח סי' קצ"ד דאודייתא הוה קנין גמור רק שבחוב בע"פ אינו מועיל אודייתא דהו"ל דבר שא"ש. והנה מכאן מבואר ההיפך שהרי שם להוצאה נתנה והו"ל מלוה ואפ"ה מועיל אודייתא אבל קנין לא מקרי וכדבר האמור בראב"ד וע"ש בראב"ד דכמה מילי מעליותא איכא למשמע מינה לענין גזילה אם חזר והודה דנחלקו הרז"ה ומלחמות פרק שור שנגח אי מקרי דבר שברשותו ובראב"ד משמע דלא מקרי דבר שברשותו: