וראיתי לאא"ז המג"ש בשו"ת פנ"י חלק חו"מ ס"ז שהביא קושית הש"ך שהקשה לו חכם אחד וכפי הנראה רמז להש"ך ז"ל והוא תמה עליו שהדבר מבואר ברמב"ן פ"ק דב"מ דלא זכה עד דמטי לידיה בסוף ע"ש ובמחכ"ת הש"ך יפה הקשה על הרא"ש שהבין דברי הרי"ף שלא בעינן מטי' לידי' בסוף ע"ש ובאמת הש"ך כתב שהראו לו דברי הרמב"ן וכפי הראות כוון להמג"ש ז"ל והביא ראיה שהבין דברי הרי"ף דבעינן מטי לידיה בסוף ע"ש ויפה כוון אבל באמת תמהני על שניהם שלא זכרו דברי הרמב"ן שבספר הזכות והר"ן מביאו בגיטין שם שפירש דלשמואל לא בעינן מטי לידי' כלל דאל"כ זה שמסר לו תחלה קני ושייך שודא וצ"ע ויש ליישב ודו"ק היטב ברמב"ן שם:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.