שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ח סימן ד׳

והנה במ"ש למעלה בשם בעל העיטור דלכך מועיל מחילה בשטר משום דליתא שטרא בידי' שאלני המופלג החריף מוה' מאיר בראם ני' דא"כ בהא דאמרו חיישינן לתרי כתובות דא"כ מה מועיל גם אי ס"ל לדשמואל דמ"מ כיון שהכתובה יוצא מת"י אם איתא דמחלה הוה מחזיר' לי' השטר וכמ"ש הבעל העיטור ולא שייך לומר דליתא לשטרי' בידי' דהא מיירי כשהכתובה יוצא מתחת ידה וא"כ למה לא החזיר' הכתובה. והנה לפמ"ש למעלה כל דנתן שובר הוה כהחזיר השטר וא"כ שם דמיירי בשובר מועיל מחילה. אך בלא"ה נראה דבכתובה ל"ש דהוה מחזיר הכתובה דהשתא דאסור לכתוב הכתובה בשם הלוקח דהוה כמי שאין לה כתובה וכמ"ש התוס' בסוגיא דתקנת אושא והוה קלה בעיני' להוציאה אף שבאמת מגיע להלוקח הכתובה מכ"ש אם תחזיר הכתובה לגמרי דהוה קלה בעיניו להוציאה. וגם בלא"ה י"ל דכל דמכרה הכתובה לאחר אף שנשאר הכתובה ת"י מ"מ ל"ש לומר דהו"ל לתת הכתובה לבעלה דהא השטר כתובה שייך להלוקח וא"כ היאך תחזיר לבעלה דאף דיכולה למחול אבל גוף הנייר א"צ להחזירו כמבואר סי' ס"ו סעי' כ"ג שני דיעות ועיין ש"ך שם ס"ק ס"א מ"ש לחלק בין פרוע למחילה או בין מכר השטר ללא מכר ועכ"פ במכר פשיטא דאין לו להחזיר גוף השטר המשועבד להלוקח וא"כ ל"מ תפס שטרא וז"ב: