שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ז סימן ג׳

והנה מדי דברי בענין מפיהם ולא מפי כתבם אזכיר מה שמצאתי דבר נפלא בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' קכ"א שכתב לבאר שיטת רש"י והרמב"ם דס"ל דמדאורייתא הו"ל בכל אופן מפי כתבם דהרי בד"נ ודאי דפסול מפי כתבם ואפומא דשטרא לא מקבלינן עדות כלל וא"כ אם נימא דבזה חלוק ד"מ מד"נ אמאי לא תני בהא דתני בסנהדרין פאד"מ החילוקים שבין ד"מ לד"נ וע"כ דמה"ת אף ד"מ פסול מפי כתבם וגם דמה"ת בעינן דרוח"ק אף בד"מ והיאך אפשר לחקור מפי הכתב וע"כ דמה"ת באמת פסול מפי כתבם בכל גווני ורק אחר דבטל דו"ח בד"מ כדי שלא תנעול דלת בפני לווין הכשירו גם מפי כתבם בזה זהו תורף דבריו ע"ש שבירר זאת באורך. והנה באמת דבר גדול דיבר הנביא ובאמת מ"ש דמפי הכתב ל"ש דו"ח כ"כ כעין זה מצינו בש"ע חו"מ סי' י"ג ס"ג דאין לדיין לקבל טענות מהכתב ומקורו מהריב"ש וביאר הטעם והובא בסמ"ע שם ס"ק י"ב דמפי הבע"ד אפשר לחקור ולהבין מי טוען אמת ומי טוען שקר אבל בכתב יוכל ליפות השקר בתיקון הלשון ע"ש וא"כ מכ"ש דו"ח דזה ודאי צריך להיות מפיהם ולא מפי כתבם ובאמת שהמעיין בלשון הרמב"ם פ"ג מעדות ה"א שהתחיל בדין זה דמה"ת אחד ד"מ ואחד ד"נ בדו"ח וחכמים אמרו כדי שלא תנעול דלת בפני לווין שלא להצריך דו"ח והאריך בענין דו"ח עד ה"ד ובבע"ד כתב הדין הלז דבשטר מה"ת לא מועיל מפי כתבם ומשום תקנת נעילת דלת הקלו בעדות שבשטר וא"כ מבואר כדברי הרמ"ע ואף למ"ד בכל התורה לא דריש סמוכין במשנה תורה דריש שכן דרכו בקדש להסמיך הלכה להלכה שיהיה כמו הקדמה להלכה הסמוכה לאחר זה וז"ש שבקנס ואצ"ל במכות וגלות אין מועיל בכתב כמ"ש בפ"ב דבזה צריך דו"ח. ולדעתי מזה יצא לחז"ל להקל בדו"ח בד"מ ומנין להם לעקור דבר תורה בשביל תקנת הלווין וע"כ משום דעדות שבשטר ע"כ כשר מדרבנן דזה ודאי תקנת העולם דכל העולם אין מלוין בלי שטר ושטר עדיף מעדים שמא ימותו וא"כ הוכרחו לעשות עדות שבשטר כמו שנחקרה עדותן בב"ד לכך בטלו כל דו"ח בד"מ וז"ב מאד: