שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ז סימן י׳

ובזה יש ליישב קושית הש"ך שם ס"ק צ"ג דאמאי אלם פסול לחתום שטר הא לפי שיטת הרי"ף ודעימיה כל שהוא שטר ל"ש מפי כתבם ולפמ"ש א"ש דגם הרי"ף מודה באלם שאינו ראוי להגיד ול"ש כמי שנחקרה רק שגם באינו אלם מצריך הרי"ף שיהיה שטר שיהיה שייך לומר דהוה כמי שנחקרה עדותו בב"ד וז"ב מאד. והנה ע"א בשטר יש דיעות אם הוה כשטר ועיין בתוס' כתובות דף כ' ובטוש"ע חו"מ סי' נ"א. ולפענ"ד תלוי בשיטה הנ"ל דלשיטת הרי"ף דס"ל דמשום דהוה שטר לא מקרי מפ"כ א"כ בע"א דל"ש כמי שנחקרה עדותו בב"ד דע"א אינו נאמן רק לשבועה ול"ש בי' ענין דו"ח והזמה ועיין ברז"ה ורמב"ן במלחמות בסנהדרין גבי עדי גניבה בנפש ועיין נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב ובקצה"ח סי' ל"ח וא"כ לא מקרי שטר אבל לשיטת הרמב"ם דהוא משום דבטל דו"ח בד"מ א"כ ל"ש מפ"כ בזה וא"כ מכ"ש בע"א דלא בעי כלל דו"ח והזמה ופשיטא דהוה ע"א בשטר עדות מעליא. ובזה מיושב היטב קושית הנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ל"ג דאמאי פסק רבינו דע"א בשטר זוקק לשבועה והו"ל מחשואיל"מ הא שטר אינו רק דרבנן לשיטת הרמב"ם וא"כ ל"ש מחשואיל"מ בדרבנן. ולפמ"ש א"ש דאדרבא בע"א לענין שבועה הו"ל השטר מה"ת דלא בעי דו"ח וז"ב. ובזה אני אומר דבר נחמד בהא דאמרו בגיטין דף ט"ו ע"ב אלא אמר ר"א אפילו אומר אני הוא עד שני פסול מ"ט או כולו בקיום הגט או כלו בתקנת חכמים והקשו התוס' דמי איכא מידי דאלו אמר בפני נחתם כשר ומשום דאמר אני הוא עד שני פסול. ולפמ"ש א"ש דבאמת אין כאן רק ע"א בשטר דעל חתימתו אינו נאמן רק לקיים חתימתו דהרי ל"ש לומר דמעשה לא עבדי דהא עד הראשון לא עשה מעשה רק בצירוף השני שנעשה השליח א"כ כל שלא עשה שליחותו עוד לא עביד מעשה ושוב צריך שני עדים דל"ש לומר דמה"ת כמי שנחקרה עדותו בב"ד דהא עוד לא הוה השטר בגדר שטר כ"ז דלא מטי ליד האשה ול"ש לומר דהוה כאלו מידה הופקד ביד עדים דכ"ז שלא יעיד השליח על העד הראשון לא יהיה גט כלל וא"כ כ"ז שלא הגיע לידה לא נעשה גט כלל וא"כ צריך לקיים הגט מה"ת ולכך פסול דצריך להיות כלו בתקנ"ח אבל כאן צריך לקיים חתימתן מה"ת וכעין זה כתב הקצה"ח סי' מ"ו ס"ק י"ח לפי דרכו ולפמ"ש הדבר מבואר היטב ועיין נתיבות המשפט לשארי הגאון מליסא ז"ל שדחה דברי הקצה"ח ובמחכת"ה דחהו בקש דמ"ש שיצא מקודם ליד הבע"ד קודם שעשאו שליח להולכה במחכ"ת ז"א כיון דעשאו אח"כ שליח להולכה ובידו לכבשו ולא ליתנו שוב אין עליו גדר שטר ומ"ש דא"כ גם השטר צריך לקיים מה"ת דהרי לא יצא רק ליד השליח ולא להאשה ע"ש ליתא דכל שא"י לכבשו שוב הוה תורת שטר דראוי לתנו ליד האשה אבל השליח בעצמו יכול לכבשו ולא ליתנו אבל למ"ש א"ש כל הדברים ואין אתי המשובב לעיין: