שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ו סימן ו׳

והנה בהא דאמרו במנחות דף וא"ו דטריפה מקרי היתה לה שעת הכושר שאל אותי הרב המופלג מו"ה פייביל שרייאר נ"י מבוטשאטש דהרי קרי ליה בבכורות דף י"א לשור הנסקל ועגלה ערופה שלא היתה להם שעת הכושר לפי שבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת וא"כ ממילא גם טריפה היא כן והשבתי דאם הוקדשה ואח"כ נטרפה ונימא דלאו לאברים עומדת א"כ שוב אינה בחזקת אבמה"ח ושפיר הי' לטריפה שעת הכושר. ובלא"ה י"ל דעכ"פ לענין איסור טריפה הי' לו שעת הכושר דכל שתשחט תצא מחזקת אבמה"ח ותטהר מידי נבילה ותהיה אסורה משום טריפה משא"כ בשור הנסקל ועגלה ערופה דלא קאי כלל לשחיטה מיהו בב"ק דף מ"א אמרו דשור הנסקל אף דשחטי' משחט אסור אבל באמת א"צ לכל זה דשם בבכורות אנו דנין אם יש לו שעת הכושר לאכילה משא"כ במנחות דאנו דנין שהיתה לו שעת הכושר לגבי המזבח וכל שלא נטרפה היתה לה שעת הכושר וז"ב ופשוט. והנה בהא דאמרו במנחות דף ק"ב נותר ופרה אמאי מטמא טומאת אוכלין עפרא בעלמא הוא א"ל חיבת הקדש מכשרתן וקשה מה זו סברא דהא סוף סוף כעת הוא נותר ואסור וענוש כרת ואיך שייך חבת הקדש בזה והרי הוא עומד לשרוף וכשרוף דמי לר"ש ועפרא בעלמא הוא ואיך שייך חיבת הקדש בעפרא בעלמא. אך נראה דהא מה שהוא נותר הוא רק מצד קדושת קדשים שהתורה צותה שלא יהיה נותר אבל בחולין לא הי' נותר רק בקדשים א"כ ע"י חיבת הקדש נעשה כעפרא בעלמא ולכך חבת הקדש מכשרתו להיות טמא וז"ב כשמש. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף במ"ש התוס' בפסחים דף י"ד ד"ה דאיכא דאין אוכל מטמא אוכל אפילו מדרבנן ומ"מ משכחת שלישי ע"י עצים ולבונה והדבר יפלא דהא עצים ולבונה לאו בני אכילה נינהו ורק דחבת הקדש מכשרתו להיות אוכל וא"כ היאך יהיה יציבא בארעא וכו' והרי אין אוכל מטמא אוכל בקדשים אף שבאוכל בודאי שייך חיבת קודש ועיין צל"ח שהרגיש בזה ולפמ"ש א"ש דבאמת ל"ש כ"כ חבת הקודש באוכל שנטמא ועומד לשרוף וכדאמרו במנחות ורק דכל היכא דע"י חיבת הקדש נעשה אוכל הוא דשייך חיבת הקודש ולפ"ז בשלמא אוכל דגם בחולין שייך טומאה א"כ אין הטומאה נצמח בשביל הקדש דווקא ולכך אינו מטמא אוכל אבל עצים ולבונה דלאו בני אכילה נינהו כלל ועיקר בא ע"י חבת הקדש א"כ שפיר יכול לטמא אחר ג"כ וגם יכול להיות נטמא מאוכל טמא דאף דאוכל טמא ל"ש חבת הקדש מ"מ מה בכך דל"ש חיבת הקדש מ"מ עכ"פ לא גרע מעצים ולבונה דהם לאו בני אכילה כלל ואפ"ה ע"י חיבת הקדש נעשה כאוכל וא"כ לענין שיהיה יכול להיות מטמא עצים ולבונה דחבת הקדש מכשרתו להיות אוכל מכ"ש באוכל בעצם רק שנטמא דיוכל לטמא עצים ולבונה עכ"פ ולכך שפיר נטמאו עצים ולבונה מהאוכל הטמא וגם מטמא אחר ג"כ כיון דעצים ולבונה לאו בני אוכל נינהו אבל אוכל טמא א"י לטמא אוכל שני דבשני אוכלים ל"ש חיבת הקדש בהאוכל שנטמא ואיך יהיה מטמא האוכל השני הא ל"ש חיבת הקדש והאוכל השני הוא בקדושתו ושם אוכל עליו בעצמותו: